רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

בחורף שנת [[תקס"ג]] התחתן אדמו"ר הצמח צדק בעיר [[ליאדי]] עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]]. כשלוש שנים לאחר נישואיהם, בשנת [[תקס"ז]], ביקש [[אדמו"ר הזקן]] מחיה מושקא שתביא לו מכתבי ה[[חסידות]] של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר "שורש מצוות התפילה"{{הערת שוליים|מודפס בספר [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]]}}. כשראה אדמו"ר הזקן את חידושיו, קרא לאחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] ולרבי [[פינחס רייזס]] וביקשם שיענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.

בשבת [[פרשת מקץ]] לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו [[מאמר]] חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ה[[הלכה]]. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע נגלה, ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"{{הערת שוליים|ישעיה י"ז}} וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".

ב[[מלחמת נפוליאון]] כש[[אדמו"ר הזקן]] ברח מ[[ליאדי]], הצטרף אליו אדמו"ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|ב[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] נמצאים עניינים אותם שמע אדמו"ר הצמח צדק מ[[אדמו"ר הזקן]] בימים אלו}}. לאחר הסלקות אדמו"ר הזקן, משנת [[תקע"ד]] עד שנת [[תקפ"ז]], התבודד ולמד בהתמדה.