39,916
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
הוא התחתן עם בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. מאוחר יותר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת [[תרפ"א]] העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לוילנה, וב[[תרפ"ו]] לקמניץ, הישיבה נזכרת ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&hilite=d033c970-eca4-41a5-bc24-a52f70b1b212&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%91%D7%A2%D7%A8&pgnum=194 חלק י"א עמ' קס"א].}}.
על מותו פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.
הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.
מזכיר.}}
בשנת [[תש"ד]], שלח שוב [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב ברכה {{הערת שוליים|1=נדפס ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=109&hilite= חל' ח' עמ' ע"א].}} לרגל ההתכנסות, ובו הוא מדגיש בראש המכתב מיד אחרי גאונותו העצומה, כי היה "בעל מידות נעימות". באותו מכתב מברכם אדמו"ר הריי"צ כי יזכו ללכת בעקבי תורתו ו"מידותיו הכי תרומיות", ובסוף המכתב הוא כולל את רבי ברוך בער בקרב "גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם".
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב"ה ג' כסליו תש"ד [[ברוקלין]]. אל הסתדרות התלמידים ישיבת קאמעניץ ה' עליהם יחיו, שלום וברכה!