39,916
עריכות
התרת נדרים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הפניה לדף ערב ראש השנה (מנהגים)#התרת נדרים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''התרת נדרים''' היא מושג הלכתי, המבטא התרה של רב מומחה או שלושה הדיוטות שמתירים נדר שהאדם נדר ואסר עליו, וכאשר הם אומרים לאדם כי הנדר מותרלו ואין כאן נדר יותר, נעקר הנדר מעיקרו ונעשה כאילו אין כאן נדר. | |||
החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. האחרונים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק. | |||
ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערת שוליים|מובא בהרא"ש בנדרים נערה המאורסה סימן ט'. וכ״כ בחידושי הרשב"א שם וע״ש דס״ל דהגמרא שלנו בברייתא (דע״ז ב׳) ס״ל ג״כ כן (צמח צדק).}} נפסק כי הבעל אומר "מופר לך בטל לך", | |||
והזקן אומר "אין כאן נדר, אין כאן שבועה". כי "אין כאן נדר" חשוב התרת הנדר, שעל ידי דבורו מתיר הנדר, שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, והרי זה כאילו לא היה עליה נדר מעולם{{הערת שוליים|כדמוכח בכתובות פרק המדיר (דע״ד ב׳) חכם עוקר את הנדר מעיקרו כו׳, וברש"י שם - "וה״ל כאילו לא נדרה מעולם כלל יעו״ש (שם).}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר שעל ידי דבור הזקן באומרו "מותר לך" או "אין כאן נדר", על ידי דבור זה דוקא נעקר הנדר מעיקרו. | |||
ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם [[הבית יוסף]]{{הערת שוליים|נדרים תחלת סימן רכ״ח בשם תשובות לה[[רמב"ן]]סימן רס״ב.}}: {{ציטוטון|והעגין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו | |||
שאמרו חכם עוקר את הגדר מעיקרו}}. ומכאן מוכח שהתרת החכם היא כהתרת הקשר, שפעולת החכם היא המתירה מכאן ולהבא. וכאשר החכם אומר "אין כאן נדר", משמע שמתיר את הקשר דהיינו שהיה קשר גמור אלא שעכשיו מתירו | |||
והרי הוא כאילו לא היה, מה שאין כן אם אמר החכם "אינו גדר", פוסק הצמח צדק שאז לא הוי התרה, כמו שנפסק בהלכות גט כי האומר "אינו גט" - לא אמר כלום, והטעם משום דמשמע דהוא אינו מבטלו כי אם שהגט מצד עצמו רע ופסול, וזהו שקר. ולכן אם החכם אומר "אינו נדר" משמע לא | |||
שהוא עוקר הגדר אלא שהגדר בעצם איגו נדר, וזהו שקר. | |||
==מנהגי התרת נדרים== | |||
התרת נדרים — בערב ראש־השנה, ובעשרה<ref>ס' המנהגים</ref>. | |||
ובסידור אדמו"ר הזקן: בערב ראש־השנה קודם חצות. וטוב שיהא עדה שלמה. | |||
[בפתיחה לנוסח התרת נדרים]: "מבואר בגמרא וכו'" [שאין שייך שאלה היתר והפרה, רק לנדרים ושבועות שאדם נודר או נשבע במה שנוגע לעצמו בלבד.. אבל במה שנודר או נשבע לחבירו.. יהיה מאיזה עם ודת שיהיה, אין מועיל שום היתר..] — כל פיסקא זו קרוב לוודאי שאינה מרבינו הזקן. ובכמה סידורי חב"ד היא בנוסח שונה לגמרי<ref>ספר המנהגים</ref>. | |||
אין אומרים "סדר נזיפה"<ref>שם.</ref>. | |||
===בטלית ותפילין=== | |||
[[הרבי]] היה עורך את התרת־הנדרים, אחר תפילת שחרית, בפני מנין מזקני החסידים ונכבדיהם, כשהוא מעוטר בטלית ותפילין דרש"י. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ראש השנה}} | |||
[[קטגוריה:ראש השנה]] | |||