שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 399 בתים ,  11:04, 5 בנובמבר 2010
על פי הסבר הרבי, ככל הכרעה, אין הדיעה השלישית מצטרפת לאחד מהשנים, אלא היא כוללת את שניהם, וכדוגמת [[מידת התפארת]] המכריעה בין [[מידת הדין]] ל[[מידת הרחמים]], ולכן גם כאן, הטעם שרבה טיהר את הנגע, אינו מאותו טעם שהקב"ה טיהרו. הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] מסביר את הענין על פי [[תורת החסידות]].{{הערת שוליים|1=[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ב [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15804&hilite=3756b0e7-ff93-4225-bfc7-e2936fb182c1&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%A0%D7%99&pgnum=74 עמ' 64].}}
==חתן שנראה בו נגע==
בפרק ג'{{הערת שוליים|מ"ב.}} מובא ב[[משנה]]: חתן שנראה בו נגע ממתינים לו שבעת ימי המשתה, ונחלקו התנאים ה[[תנאים]] ב[[מסכת מועד קטן]]{{הערת שוליים|ז, ב.}} במקור דין זה: יש הלומדים זו ל[[רבי יהודה]] נלמד דין זה מ"וביום הראות בו בשר חי", משמע שיש [[יום ]] שאי אתה רואה בו, ויש הלומדים ולפי שיטת [[רבי יהודה הנשיא]] לומדים זאת מהפסוק "וצווה הכהן ופנו את הכלים מהבית" ומכאן אנו רואים שחס הקדוש ברוך הוא על ממונם של ישראל, ומה לדבר הרשות ממתינים לו - להוציא כליו מהבית, לדבר מצווה, לא כל שכן. (הרבי מעיר כי שמות התנאים מופיעים כך דווקא בגמרא במסכת מועד קטן, אבל בראשונים במסכת נגעים מופיע להיפך).
הרבי מסביר ב[[הרביליקוטי שיחות]] מסביר כי יש חילוק בין שני מקורות הדינים: לפי הלימוד מהפסוק "וצווה הכהן", מדובר בגדר של דחייה, וכפשט הלשון "ממתינים", ואילו לפי הפסוק "וב[[יום]] וביום הראות בו בשר חי" מדובר ביום שמופקע לגמרי מדין ראיית נגעים, וכפשטות משמעות הלשון "יש יום שאי אתה רואה בו". הרבי אף מוסיף בסוגרים כי יתכן ויש חילוק [[הלכה|הלכתי]] בין שני הילפותות, שכן אם הילפותא היא מהפסוק וביום הראות בו בשר חי, כלומר שיום זה מופקע לגמרי מדין נגעים, אם כן יש לומר שאם ראה בדיעבד הכהן את הנגע וטמא אותו אין הנגע טמא, שכן יום זה מופקע לגמרי מדין ראיית נגעים, אך אם הדין הוא דין של המתנה ודחייה , יש לומר שאם בדיעבד ראה הכהן את הנגע אין הנגע טמא.
הרבי מוסיף כי גם על פי [[תורת החסידות]] יש חילוק בין שני מקורות הדינים; וזאת על פי דברי ה[[רמב"ם]] המסביר כי במצוות נגעים טמון [[חסד]] השם, שכאשר אדם דיבר [[לשן הרע]] חס הקדוש ברוך הוא עליו להחזירו בתשובה ושם נגעים בביתו כדי לעורר אותו ולהחזירו בתשובה שלימה. לפי זה נמצא של מהותה של מצוות נגעים היא מאהבת השם אל בניו עם ישראל ולהחזירם בתשובה, ולכן גם בפרטים אלו של המצווה טמון חסד השם מיוחד, שחס הקדוש ברוך הוא עליו, אם כי בדין שממתינים לו לדבר הרשות נראה יותר חסד השם על ממונם של [[רשע|רשעים]], ואילו בכך שממתינים ל[[חתן]] נראה יותר חביבות השם לדבר מצווה של רשעים; ולהוסיף, שבעוד שהחביבות לממונם של רשעים מראה את אהבת השם ליהודי מעצם שם ישראל שלו, הרי שבכך שממתינים לו לחתן נראה חשיבות מעשה המצווה של רשעים, שמצד מעשיו הוא{{הערת שוליים|1=[[ליקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15831&hilite=4aa2908e-0606-4421-ba2e-ac049c90ffa1&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=48 חלק ל"ז עמ' 48].}}
39,916

עריכות

תפריט ניווט