פריה ורביה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 830 בתים ,  5 בנובמבר 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת,<REF>יבמות סא, ב.</REF> אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח"ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.<REF>יבמות סב, ב.</REF>
חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת,<REF>יבמות סא, ב.</REF> אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח"ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.<REF>יבמות סב, ב.</REF>


הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] בן עזאי "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם מפני ש"נפשו חשקה בתורה". לפי הסבר [[אדמו"ר הזקן]], הוא היה אנוס, מפני שלא היה יכול להסיח דעתו מהתורה אפילו לרגע קט.<REF>[[יבמות]] סג, ב.</REF>
הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] בן עזאי "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם מפני ש"נפשו חשקה בתורה". אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי [[מצוות פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.


בשנת [[תש"מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה".
בשנת [[תש"מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה".
39,916

עריכות

תפריט ניווט