קלימוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 3 בתים ,  10 באוקטובר 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
העיר קלימוביץ' נהייתה עיר חסידית בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' [[אבא דער לעבעדיקער]] (השמח), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' [[יצחק שאול מקלימאוויטש]] ור' שאול לייב{{הערת שוליים|ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות [[הרבי]].}}. בקלימוביץ' גם גר החסיד ר' [[מאיר זלמן מקלימאוויטש]](אביו של ר' אבא) ובתקופה מאוחרת יותר הגיע לשם חתנו ר' גרשון בער ([[העילוי מקרוצא]]) ונכדו ר' [[גרשון בער מפאהאר]] ששהה שם עד עברו ל[[פאהאר]].
העיר קלימוביץ' נהייתה עיר חסידית בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' [[אבא דער לעבעדיקער]] (השמח), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' [[יצחק שאול מקלימאוויטש]] ור' שאול לייב{{הערת שוליים|ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות [[הרבי]].}}. בקלימוביץ' גם גר החסיד ר' [[מאיר זלמן מקלימאוויטש]](אביו של ר' אבא) ובתקופה מאוחרת יותר הגיע לשם חתנו ר' גרשון בער ([[העילוי מקרוצא]]) ונכדו ר' [[גרשון בער מפאהאר]] ששהה שם עד עברו ל[[פאהאר]].


בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' [[מרדכי פויזנר]], נין אדמו"ר הזקן (בנו של ר' שניאור זלמן, נכדו של ר' [[משה שניאורי|משה]], בן אדמו"ר הזקן), שהיה [[שד"ר]] בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה בעל מנגן גדול וחיבר הרבה ניגונים הנקראים עד היום [[ניגוני קלימוביץ']] ורובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' [[שמריהו פלדמן]].
בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' [[מרדכי פויזנר]], נין אדמו"ר הזקן (בנו של ר' שניאור זלמן, נכדו של ר' [[משה שניאורי|משה]], בן אדמו"ר הזקן), שהיה [[שד"ר]] בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה בעל מנגן גדול וחיבר הרבה ניגונים הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' [[שמריהו פלדמן]].


כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם ניתן למנות את: ר' אברהם דוד פויזנר שהוא היה מיניח - כותב ההנחות מהמארים של הרבי הרש"ב בין השנים תרנ"ט עד תרס"א, והוא היה מהתמימים הראשונים בתומכי תמימם בליובאוויטש, והתלמידים התפעלו מאוד מצדקותו ומעבודתו, וכמו"כ ציינו התלמידים שהוא היה יכול ליכנס לרבי הרש"ב מתי שהיה צריך לברר בענין ההנחות.
כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם ניתן למנות את: ר' אברהם דוד פויזנר שהוא היה מיניח - כותב ההנחות מהמארים של הרבי הרש"ב בין השנים תרנ"ט עד תרס"א, והוא היה מהתמימים הראשונים בתומכי תמימם בליובאוויטש, והתלמידים התפעלו מאוד מצדקותו ומעבודתו, וכמו"כ ציינו התלמידים שהוא היה יכול ליכנס לרבי הרש"ב מתי שהיה צריך לברר בענין ההנחות.

תפריט ניווט