329
עריכות
הדר התמימים בת ים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
כמו כן משתדלים הרמי”ם להיות מעורבים יותר עם החבר’ה ולחוש את הבעיות מקרוב. כמשפיע יש לי שעות מיוחדות בהם אני יושב עם חבר’ה ומשתדל בשיחה אישית להדריך לכוון ולייעץ, היחס האישי מסייע”. | כמו כן משתדלים הרמי”ם להיות מעורבים יותר עם החבר’ה ולחוש את הבעיות מקרוב. כמשפיע יש לי שעות מיוחדות בהם אני יושב עם חבר’ה ומשתדל בשיחה אישית להדריך לכוון ולייעץ, היחס האישי מסייע”. | ||
== פעילות חסרת תקדים == | |||
כאמור התלמידים בישיבה היו חדורים תחושת שליחות והדבר התבטא במבצעים רבים: | |||
*הנוהג בישיבה היה - כבכל ישיבות תות”ל - לצאת מידי שבת לחזרת דא”ח בבתי הכנסת. אך כאן בישיבה נדרש מהתמימים “ברייטקייט” מיוחד לצאת ולחזור על שיחה של הרבי, כיוון שהם עצמם היו עדיין ‘טריים’ והרבה מאוד ממושגי בסיס של היהדות וחסידות היו חסרים להם. אעפ”כ יצאו התמימים בעוז מידי שבת בשבתו לבתי הכנסת בעיר, וחזרו בשפה רהוטה וברורה על שיחות הקודש של כ”ק אדמו”ר שליט”א. | |||
*עניין נוסף שהיה עיקרי בישיבה היה “צבאות ה’”. כידוע, בראשית שנת תשמ”א הקים הרבי את אירגון צבאות ה’, ובישיבה בבת ים תפסו את העניין ברצינות ויצאו לכבוש את העיר. לכל בחור או שניים היה סניף צבאות ה’ בעיר, אותו הפעילו פעם בשבוע ובשבת. כך יצא שבעיר היו פזורים כעשרים סניפי צבאות ה’, בהם השתתפו כשלוש מאות ילד בפעילות רצופה פעמיים בשבוע! | |||
*יתרון גדול נבע מכך לתהלוכות ל”ג בעומר. כיוון שלמדריכים היה קשר אדוק עם הילדים במשך כל השנה, הצליחו – בעקבות זאת – לאסוף כמות עצומה של ילדים לתהלוכה. כך שבשנים ההם השתתפו בתהלוכות ל”ג בעומר בבת-ים כארבעת אלפים ילד! | |||
*מבצע נוסף שהחל בשנת תשמ”א היה “אות בספר התורה לילדי ישראל”. תלמידי הישיבה פעלו בעניין בכל המרץ וה’שטורעם’, ובית חב”ד בת-ים היה אחד משלושת המצטיינים שהצליחו להביא את המספר הגדול ביותר של אותיות. הרבי שלח עבור זאת לבית חב”ד 500$. | |||
==אופי הישיבה - התקשרות== | |||
בחור שנכנס לישיבה קלט תוך זמן קצר את הנקודה - “רבי”. זה בא מתוך שיחות בין החבר’ה בהתוועדויות ובדרך כלל אז הוא גם חש בצורך לדווח לרבי על השינויים שחלו באורח חייו, כך נוצר קשר המכתבים. | |||
מדי שנה בחודש תשרי נסעה קבוצה מהבחורים ל-770 ואף היו ביחידות, וכשחזרו הורגש השינוי הפנימי שחל בבחורים, והחדשים נסחפים באוירה זו. ויחד עם הצטרפותם לפעילות “ופרצת” גם הקשר שלהם לרבי מתחזק. | |||
ההנהלה והתלמידים הותיקים לא חסכו שוםמאמץ להצלחת העניין והנחלתו בלבות התלמידים החדשים. בהתוועדויות היו משדרים המשפיעים את המסר - רבי. כשהגיע תלמיד לישיבה עודדה אותו ההנהלה ללא הרף לכתוב לרבי על מעמדו ומצבו בגשמיות וברוחניות. | |||
גם ל’[[שידורים]]’ שהתקיימו באותו זמן הייתה הישיבה כולה קמה, אע”פ שהתלמידים לא הבינו כלל [[אידיש]]. אחר השידור היה הרב זמרוני מתרגם את השיחה לעברית. | |||
הקבוצה שנסעה לרבי בחודשי [[תשרי]] בלטה במשמעת וקבלת העול הפנימית של תלמידיה. על אף ה’בלבול’ ששורר בחודש תשרי, הייתה הקבוצה מגיעה בכל יום בבוקר לסדר חסידות, והתלמידים ישבו ושקדו במשך כל סדרי הלימודים. | |||
ר’ זושא “הפרטיזן” שהיה ממונה על העניין מטעם הרבי - דיווח לרבי על הדיוק ושמירת הסדרים של הקבוצה. | |||
כשעברו התלמידים אצל הרבי ב”[[כוס של ברכה]]” או “[[חלוקת לעקאח]]” זכו רבים מהם להתייחסויות מהרבי בסגנונם הם, דבר שהפיח רוח חיים בתמימים ששבו ארצה כשהם מלאים וטעונים ברגש וחיות שהשפיעו על כל השנה כולה. | |||
[[קטגוריה: ישיבות חב"ד שנסגרו]] | |||