354
עריכות
שמריה נח שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של האדמו"ר]]רבי שמריה נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר"ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו"ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של האדמו"ר]]כבוד קדושת אדמור הרב הקדוש [מתואריו של [[אדמור הרייצ]] באיגרת לבני משפחת רבי שמרי' נח לאחר הסתלקותו] רבי שמריה נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר"ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו"ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. | ||
בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, ר' [[שלמה זלמן שניאורסון]], | בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, ר' [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימים [[אדמו"ר]] מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{מקור}}. | ||
הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן]] מ[[נעז'ין]]. | הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן]] מ[[נעז'ין]]. | ||
לאחר [[הסתלקות]] זקנו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר הסתלקות אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר | לאחר [[הסתלקות]] זקנו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר הסתלקות אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר באברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}. | ||
לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו ר' שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רצ'יצ'ה]] ור' שמריה נח ב[[בברויסק]]. | לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו ר' שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רצ'יצ'ה]] ור' שמריה נח ב[[בברויסק]]. | ||
בשנת [[תרס"א]], | בשנת [[תרס"א]], יסד ישיבה בבארויסק בראשות בנו הגאון החסיד רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגרי' שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות בכל רחבי [[רוסיה]]]. מהבולטים שבהם: רבי [[משה דון יחיא]] ור' [[שלמה יוסף זווין]]. | ||
במשך השנים אירעו לו מספר תקריות עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | במשך השנים אירעו לו מספר תקריות עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}. | דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}. | ||
שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ד]] חלה מאוד וביום [[ט"ז טבת תרפ"ד]] נסתלק. מנוחתו כבוד בעיר | שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ד]] חלה מאוד וביום [[ט"ז טבת תרפ"ד]] נסתלק. מנוחתו כבוד בעיר באברויסק. | ||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||