המגיד ממזריטש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 80 בתים ,  5 באוקטובר 2010
שורה 13: שורה 13:
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערת שוליים|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.
לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערת שוליים|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.


בשונה ממורו הבעש"ט שהרבה בנסיעות, המגיד התיישב במזריטש ושלח מתלמידיו להפיץ את החסידות בכל מדינת פולין ומחוץ לה.  
רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב במזריטש ומשם שלח את תלמידיו להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים; ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).


בשנת [[תקכ"ה]] ייסד שלושה מרכזי חסידות גדולים ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקארלין (בראשות רבי [[אהרן מקארלין]] ורבי [[שלמה מקארלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]). מבית מדרשו יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו.  
 
מבית מדרשו של המגיד יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו.  


המגיד חיבב מאוד את תלמידו רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים [[אדמו"ר הזקן]], והושיבו ללמוד עם בנו ר' [[אברהם המלאך]], היו לו זמנים קבועים שהיה מלמד ב[[יחידות]] את אדמו"ר הזקן ובחר בו לחבר את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]].  
המגיד חיבב מאוד את תלמידו רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים [[אדמו"ר הזקן]], והושיבו ללמוד עם בנו ר' [[אברהם המלאך]], היו לו זמנים קבועים שהיה מלמד ב[[יחידות]] את אדמו"ר הזקן ובחר בו לחבר את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]].  

תפריט ניווט