משה הורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) וחיה מושקא (מימין) הורנשטיין]] | [[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) וחיה מושקא (מימין) הורנשטיין]] | ||
הרב '''משה הורנשטיין''' היה חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו של הנגיד זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי [[באבוב]]. | הרב '''משה הורנשטיין''' היה חתנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו של הנגיד זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי [[באבוב]]. | ||
את שידוך הוריו עשה הרבי הרש"ב מפני שהרבי המהר"ש נפטר שמונה שנים קודם לכן, וכפי שכותב הרבי הרש"ב : | |||
"עבור אחותי תחי' גמרנו השידוך עם מחותנו הר"ז הארנשטיין . .ראינו את החתן’ אחי הרז"א שי' ואני ובחנו אותו בלימוד ומצאנו אותו טוב וישר והוא ירא אלקים, ותקוותנו שיהי' כלי לקבל דא"ח ג"כ . ." | |||
הוריו התחתנו בי' אלול תרנ"א, את חתונתם מתאר באריכות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שהיה אז נער צעיר. לאחר חתונתם גרו ברוסיא בצל הגיס והאח הגדול הרבי הרש"ב, לר' משה היה מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך סמולנסק, ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה המשפחה. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע ביומנו: | |||
"שנת תרנ"ד היא שנה מבורכת בחסידות . . באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. | |||
מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי, לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעתים קרובות היתה פגישה כזו אורכת כמה שעות". | |||
הרבי הריי"צ מסבר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל המשפחה באחוזתה , ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה הורנשטיין: | |||
"בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך סמולנסק, עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי. | |||
הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר סמולנסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל". | |||
לאחר זמן מה שגרו ברוסיא עברו לגור במדינת פולין, בתחילה בעיר ורשא ולבסוף השתקעו באוטוואוצק. | |||
לר' משה ורעייתו הורנשטיין נולדו חמישה ילדים, שמואל, מנחם מענדל, שרה, רחל ולאה. שמואל היה לעתיד למנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא, והתחתן עם ברינא ממשפחת הגאון הגדול רבי יעקב געזונדהייט רב ואב״ד ורשא בעהמח״ס תפארת יעקב עמ״ס גיטין וחולין ועוד. היו להם שני ילדים אורי ומרים. שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשא בשנת תש"ג ובנם נספה באותה שנה במחנה טרבלינקה. ממשפחה זו נותר נצר יחיד – מרת מרים יובל (טייכמן) שעלתה לארץ ישראל. אגב ר' שמואל נרצח עקה"ש בגטו וורשא ביום הולדתו בדיוק. | |||
בתו של ר' משה, שרה התחתנה עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע, ונולד להם בן יחיד בשם בשם יקותיאל יעקב יוסף, לאחר שיעקב יוסף התייתם בקטנותו, גידלו אותו הרב מנחם מענדל הורנשטיין וזוגתו, וכדלקמן. רחל התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא, ולהם נולד בן יחיד בשם זלמן דוד, הם עלו לגור בירושלים שם נהרג בנם בקרב ירושלים במלחמת העצמאות ביום י"א תמוז תש"ח. הי"ד . | |||
קרוב משפחה נוסף היה ר' שלמה הורנשטיין אשר דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם הרבי נשיא דורנו והיה מגיע רבות ל770, הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, ולהלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן, (משם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי מרדכי שלמה מבויאן). | |||
משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטוואוצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים. וכפי שסיפר תלמיד ישיבת תומכי תמימים באוטוווצק יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין : | |||
"אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנה ימים אחדים בשבוע. | |||
המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז העיירה שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו היתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. | |||
תקוותי היתה שהמשפחה תסכים לאחרני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות הסבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית ע"ה. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי נטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה. | |||
כבר בסעודות הראשונות הבנתי שמדובר כאו במשפחה מיוחדת במינה ומהר מאד הוקסמתי מההנגה המלכותית והאצילית שהיתה נחלתם של כל בני הבית – אם בתוכן השיחות ובצורת הדיבור של בני הבית סביב השולחן ואם בכל פרט בחיי היום יום שאפילו הצעדים שלהם בעת הליכתם היו שונים ומיוחדים. | |||
סעודות השבת בבית הורנשטיין היו חוויה מיוחדת. הסעודה התנהלה באווירה חסידית ליובאוויטשית ובצורה אריסטקרטית מאד. את תפילות השבת היה רבי משה מתפלל בבית המדרש של אמשינוב והייתי הולך עמו. בחזרה לביתו היה מביא איתו תמיד קבוצה של אורחים. הם כבר ידעו שהוא אמרח נפלא מכל הבחינות ואהבו מאד לבוא אליו. | |||
בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה בפולניה היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג פישל שניאורסון – הממוחה שחוות דעתו הפסיכולוגיות על אירועים אקטאוליים היו מגיעות לכותרות מהדורות החדשות בכל אירופה – היה מרבה לפקוד את הבית. | |||
דמות שכיחה בין אורחי הבית היה גם הסופר היהודי הגדול דאז זלמן שניאור – ופרט לאלה היית מוצא שם את האורחים הטבעיים – חסידי חב"ד מכל אתר ואתר ומשלחות ציבואיות של קהילות יהודיות מכל רחבי המדינה שנהגו לנפוש באוטווצק. | |||
משפחת הורנשטיין אף הציעה לי לכבס את בגדיי בביתם. התחושה המשפחתית שהם העניקו לי היתה גדולה עד כדי כך שבימים שהייתי נוסע למשפחתי בוורשא, רבי משה דאג שאחותו, גב' לנדאו תיתן לי כסף כדי שאוכל לקנות אוכל בחנות וחלילה לא ארעב. גם היא כמו אחיה היתה אימהית ואכפתית והיה היכר בה שהיא נמנית עם האנף המכובד הזה". | |||
בחתונת כ"ק אדמו"ר והרבנית שנערכה בי"ד כסלו תרפ"ט היו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין השושבינים מצד הרבי, מכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה. | |||
בשנת תרצ"ה עבר הרבי הריי"צ לגור בעיר אוטוואצק בסמיכות למשפחתו – משפחת הורנשטיין, ולחמש שנים הייתה מרכז ליובאוויטש בעיר זו, ואף ישיבת תומכי תמימים נפתחה בה. | |||
ביום [[ח' בתמוז]] שנת [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים וביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. תחילה התגורר הזוג ב[[רוסיה]] ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים. בשנים מאוחרות יותר עברו ל[[פולין]], שם התגוררו בעיר [[וורשה]] וכעבור זמן עברו ל[[אטווצק]]. כשהחלה [[מלחמת העולם השניה]] היה ר' משה מאוד חולה ולא יכל לקום ממיטתו וביום [[כ"ח אדר תש"א]] נפטר ומנוחתו כבוד באוטווצק. | ביום [[ח' בתמוז]] שנת [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים וביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. תחילה התגורר הזוג ב[[רוסיה]] ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים. בשנים מאוחרות יותר עברו ל[[פולין]], שם התגוררו בעיר [[וורשה]] וכעבור זמן עברו ל[[אטווצק]]. כשהחלה [[מלחמת העולם השניה]] היה ר' משה מאוד חולה ולא יכל לקום ממיטתו וביום [[כ"ח אדר תש"א]] נפטר ומנוחתו כבוד באוטווצק. | ||