הבעל שם טוב: הבדלים בין גרסאות בדף

ביום [[ח"י באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, הוא נצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם. הוא נתכנה בתואר "בעל שם" שהיה נפוץ בדורות אלה ופרסומו הראשון היה בעיר טלוסט.  

לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בשלושה ענינים: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמים והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין. במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.  

בשנת [[ת"ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי חסידים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל םש טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את הרמב"ם, הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].

ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של [[מלך המשיח]]. שאל הבעל שם טוב את מלך המשיח: "אימתי קאתי מר" (= מתי בא אדון?) ענה לו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טוב.