324
עריכות
יצחק פלקסר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תאריך לידה= [[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] | |תאריך לידה= [[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] | ||
|מקום לידה= ולוצלווק, [[פולין]] | |מקום לידה= ולוצלווק, [[פולין]] | ||
|תאריך פטירה= אייר]] [[תשנ"ט]] | |תאריך פטירה= [[אייר]] [[תשנ"ט]] | ||
|מקום פטירה= | |מקום פטירה= | ||
|מקום פעילות= | |מקום פעילות= | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה | ||
|רבותיו= | |רבותיו= רבי [[מאיר שפירא]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו= שערי יצחק | ||
|השתייכות=[[ | |השתייכות=[[חסידות גור]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''יצחק פלקסר''', מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה, ומחבר ספר שערי יצחק. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]] מלובלין. | הרב '''יצחק פלקסר''', מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה, ומחבר ספר שערי יצחק. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]] מלובלין. | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
נולד בולוצלווק שב[[פולין]] ב[[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] לאביו הרה"ח ר' ישראל, נכדם של [[החוזה מלובלין]] והרה"ק ר"ה מאלכסנדר זצ"ל. בצעירותו למד בישיבת "עמק הלכה" וזכה גם להסתופף בצלו של האדמו"ר מפיאסצנא | נולד בולוצלווק שב[[פולין]] ב[[י"ב בטבת]] [[תרע"ו]] לאביו הרה"ח ר' ישראל, נכדם של [[החוזה מלובלין]] והרה"ק ר"ה מאלכסנדר זצ"ל. בצעירותו למד בישיבת "עמק הלכה" וזכה גם להסתופף בצלו של האדמו"ר מפיאסצנא בעל "חובת התלמידים". לימים סיפר על התנאים הגשמיים הקשים בהם היה נתון, ועם כל זאת למד והתעלה בתורה במסירות נפש. | ||
בגיל חמש עשרה נסע ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ונעשה לתלמידו המובהק של | בגיל חמש עשרה נסע ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ונעשה לתלמידו המובהק של רבי [[מאיר שפירא]], אשר קרבו במיוחד והעריכו מאד כרום התמדתו הנפלאה וכשרונותיו הנעלים. זכה לעלות לארה"ק לפני פרוץ מלחמת העולם, וגם כאן השקיע עצמו בלימוד התורה יומם ולילה לא פסיק פומיה מגירסא. בשנת ת"ש נשא את הרבנית נכדת הגה"צ ר' דוד בהר"ן. בשנת [[תש"ט]] התקבל כר"מ בישיבת "שפת אמת" אשר נוסדה ע"י בעל [[אברהם מרדכי אלתר|האמרי אמת]]. במשך יובל שנים העמיד אלפי תלמידים מופלגים ל[[תורה]], ורבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה בארץ ובעולם. בשנת [[תשי"ב]] החל להוציא לאור את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק". מיד עם פרסומו של הכרך הראשון, מתוך ח"י כרכים שיצאו עד עתה, התפרסם שמו כגאון מופלג בין רבנן ותלמידיהון, עד שה"שערי יצחק" נעשה לאחד מספרי היסוד בישיבות. | ||
הרב פלקסר היה קשור לרבותיו הקדושים אדמור"י [[גור]] לדורותיהם, ואף הם נהגו בו כבוד והערכה מיוחדים. בשנת תשי"ט נתמנה כחבר הבד"צ של אגודת ישראל ושימש בתפקיד זה למעלה משלושים שנה, ואח"כ התמנה לאב"ד. כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" | הרב פלקסר היה קשור לרבותיו הקדושים אדמור"י [[גור]] לדורותיהם, ואף הם נהגו בו כבוד והערכה מיוחדים. בשנת [[תשי"ט]] נתמנה כחבר הבד"צ של אגודת ישראל ושימש בתפקיד זה למעלה משלושים שנה, ואח"כ התמנה לאב"ד. כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" ב[[ירושלים]], שם מסר שעורי תורה תמידין כסדרן. | ||
שנים רבות היה חבר במועצת גדולי התורה ודעתו התורנית הברורה בכל ענין שעל הפרק, נשמעה במועצה בקשב מיוחד. גם בשלשת השנים האחרונות לחייו, לא הסיח דעתו למרות יסוריו, מלימוד התורה ועבודת ה', ואף השתדל בכל כוחו להמשיך למסור את שעוריו. עד שנצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בתחלת [[חודש אייר]] [[תשנ"ט]]. במותו אבד עם ישראל את האחד המיוחד בגאונות ובמלחמות ה'. הוא השאיר בנים ובני בנים שכולם עוסקים בתורה ובחסידות, ורבים מהם ממשיכים את עבודתו הקדושה בהפצת תורה. | שנים רבות היה חבר במועצת גדולי התורה ודעתו התורנית הברורה בכל ענין שעל הפרק, נשמעה במועצה בקשב מיוחד. גם בשלשת השנים האחרונות לחייו, לא הסיח דעתו למרות יסוריו, מלימוד התורה ועבודת ה', ואף השתדל בכל כוחו להמשיך למסור את שעוריו. עד שנצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בתחלת [[חודש אייר]] [[תשנ"ט]]. במותו אבד עם ישראל את האחד המיוחד בגאונות ובמלחמות ה'. הוא השאיר בנים ובני בנים שכולם עוסקים בתורה ובחסידות, ורבים מהם ממשיכים את עבודתו הקדושה בהפצת תורה. | ||