יצחק פלקסר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,863 בתים ,  30 באוגוסט 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:פלקסר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק פלקסר ([[שטורעם נט|שטורעם]])]]
{{דמות
הרב '''יצחק פלקסר''' זצ"ל, מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה, ומחבר ספר שערי יצחק. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]] מלובלין.
|שם=יצחק פלקסר
|כינוי=
|תמונה=[[קובץ:פלקסר.jpg|250px]]
|תיאור= הרב יצחק פלקסר
|תאריך לידה=
|מקום לידה= קוסובה
|תאריך פטירה= 
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= 
|תלמידיו= 
|חיבוריו= חזון איש
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
[[קובץ:.jpg|שמאל|ממוזער|250px|([[שטורעם נט|שטורעם]])]]
הרב '''יצחק פלקסר''', מראשי ישיבת שפת אמת [[גור]], חבר מועצת גדולי התורה, ומחבר ספר שערי יצחק. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות רבי [[מאיר שפירא]] מלובלין.
==תולדותיו==
 
נולד בולוצלווק שבפולין בי"ב בטבת
תרע"ו לאביו הרה"ח ר' ישראל זצ"ל,
נכדם של ה"חוזה מלובלין" והרה"ק
ר"ה מאלכסנדר זצ"ל. בצעירותו למד
בישיבת "עמק הלכה" וזכה גם להסתופף בצלו של
האדמו"ר מפיאסצנא זצ"ל בעל "חובת התלמידים".
לימים סיפר על התנאים הגשמיים הקשים בהם היה
נתון, ועם כל זאת למד והתעלה בתורה במסירות נפש.
בגיל חמש עשרה נסע ללמוד בישיבת חכמי לובלין,
ונעשה לתלמידו המובהק של הגר"מ שפירא זצ"ל,
אשר קרבו במיוחד והעריכו מאד כרום התמדתו
הנפלאה וכשרונותיו הנעלים.
זכה לעלות לארה"ק לפני פרוץ מלחמת העולם, וגם
כאן השקיע עצמו בלימוד התורה יומם ולילה לא
פסיק פומיה מגירסא. בשנת ת"ש נשא את הרבנית
נכדת הגה"צ ר' דוד בהר"ן זצ"ל. בשנת תש"ט
התקבל כר"מ בישיבת "שפת אמת" אשר נוסדה
ע"י בעל ה"אמרי אמת" זצוק"ל. במשך יובל שנים
העמיד אלפי תלמידים מופלגי תורה, שרבים מהםמשמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה בארץ ובעולם. בשנת תשי"ב החל להוציא לאור את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק". מיד עם פרסומו של הכרך הראשון, מתוך ח"י כרכים שיצאו עד עתה, התפרסם שמו כגאון מופלג בין רבנן ותלמידיהון, עד שה"שערי יצחק" נעשה לאחד מספרי היסוד בישיבות.
הרב פלקסר היה קשור לרבותיו הקדושים אדמור"י
גור לדורותיהם, ואף הם נהגו בו כבוד והערכה
מיוחדים. בשנת תשי"ט נתמנה כחבר הבד"צ של
אגודת ישראל ושימש בתפקיד זה למעלה משלושים
שנה, ואח"כ התמנה לאב"ד. כמו"כ כיהן כרב
בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד"
בירושלים, שם מסר שעורי תורה תמידין כסדרן.
שנים רבות היה חבר ב"מועצת גדולי התורה" ודעתו
התורנית הברורה בכל ענין שעל הפרק, נשמעה
במועצה בקשב מיוחד.
גם בשלשת השנים האחרונות לחייו, לא הסיח דעתו
למרות יסוריו, מלימוד התורה ועבודת ה', ואף השתדל
בכל כוחו להמשיך למסור את שעוריו. עד שנצחו
אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש בתחלת
חודש אייר תשנ"ט. במותו אבד עם ישראל את האחד המיוחד בגאונות ובמלחמות ה'. הוא השאיר בנים ובני בנים שכולם עוסקים בתורה ובחסידות, ורבים מהם ממשיכים את עבודתו הקדושה בהפצת תורה.
==קשריו עם הרבי ==
==קשריו עם הרבי ==
הרב פלקסר זצ"ל היה מגדולי המעריצים של כ"ק
אדמו"ר מאז ומתמיד. ביקר לראשונה בהתועדות יום
ההילולא יו"ד שבט בשנת תשל"ז, ולימים )בכינוס
לפתיחת "ישיבות לעם" של "יד לאחים"(,
הרב פלקסר תמך במבצעי המצוות כגון [[מבצע תפילין]] ולימוד ה[[רמב"ם]] היומי. חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]] שיאמר בו "גיור כהלכה", והיה מחשובי המדברים בכינוס האדיר לתיקון החוק בשנת [[תשמ"ג]]. מסר חידושי תורה שלו להדפסה בספר [[כבוד חכמים - עטרת פז]] [[תשמ"ט]] ובכמה קובצים תורניים לכבודו של נשיא דורנו.
הרב פלקסר תמך במבצעי המצוות כגון [[מבצע תפילין]] ולימוד ה[[רמב"ם]] היומי. חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]] שיאמר בו "גיור כהלכה", והיה מחשובי המדברים בכינוס האדיר לתיקון החוק בשנת [[תשמ"ג]]. מסר חידושי תורה שלו להדפסה בספר [[כבוד חכמים - עטרת פז]] [[תשמ"ט]] ובכמה קובצים תורניים לכבודו של נשיא דורנו.


324

עריכות

תפריט ניווט