1,637
עריכות
(←היחס בין חסידות חב"ד והחזו"א: קיצור כותרת) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים. | בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה. הוא ארגן מחאות נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה. פסיקותיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני | בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה. הוא ארגן מחאות נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה. פסיקותיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; [[שמיטה]], [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד. | ||
נפטר מהתקף לב בליל [[שבת]], [[ט"ו בחשון]] בשנת [[תשי"ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]]. | נפטר מהתקף לב בליל [[שבת]], [[ט"ו בחשון]] בשנת [[תשי"ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]]. | ||
==היחס לחב"ד== | ==היחס לחב"ד== | ||
בספר [[משבחי רבי (ספר)|משבחי רבי]] {{הערת שוליים|[[משבחי רבי (ספר)|משבחי רבי]] עמ' 126}} מובאת עדותו של הרב [[ חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר הרבי אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע השל]] מקופישניץ והרבי אמר שהחזון איש לא הביא שמחה ל[[בני ברק]], אולם כאשר א' החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי שאין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]] וגם לימודו היה כך. א' הנוכחים הוסיף שהי' למדן - ענה [[הרבי]]: גם לימודו הי' ב[[יראת שמים]]. | יחסיו עם חב"ד היו מורכבים ביותר, בתורת חב"ד מתעלמים מספריו באופן מוחלט וההתייחסות אליו בקרב החסידים היתה קרירה במיוחד. בספר [[משבחי רבי (ספר)|משבחי רבי]] {{הערת שוליים|[[משבחי רבי (ספר)|משבחי רבי]] עמ' 126}} מובאת עדותו של הרב [[ חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר הרבי אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע השל]] מקופישניץ והרבי אמר שהחזון איש לא הביא שמחה ל[[בני ברק]], אולם כאשר א' החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי שאין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]] וגם לימודו היה כך. א' הנוכחים הוסיף שהי' למדן - ענה [[הרבי]]: גם לימודו הי' ב[[יראת שמים]]. | ||
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' - תולדותיהם והליכותיהם של מ"ז מגדולי ישראל - ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] העיר:{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז.}} "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. וע"פ מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זל"ז, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או עכ"פ שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להשמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, וד"ל ברמיזה." | הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' - תולדותיהם והליכותיהם של מ"ז מגדולי ישראל - ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] העיר:{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז.}} "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. וע"פ מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זל"ז, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או עכ"פ שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להשמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, וד"ל ברמיזה." |