4,601
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 34: | שורה 34: | ||
על ספרו של חסיד חב"ד הרב [[ניסן טלושקין]] "[[טהרת המים]]", כתב החזו"א את הסכמתו, והתבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה}}. | על ספרו של חסיד חב"ד הרב [[ניסן טלושקין]] "[[טהרת המים]]", כתב החזו"א את הסכמתו, והתבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה}}. | ||
[[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה של החזון איש לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]] | |||
בשנת [[תש"ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב"ד [[אחי תמימים תל אביב]]. | |||
החזון איש התנגד לשיטת [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא מקווה [[בור על גבי בור]] ועשה רבות בכדי שלא יבנו מקוואות כאלו{{מקור}}. | החזון איש התנגד לשיטת [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא מקווה [[בור על גבי בור]] ועשה רבות בכדי שלא יבנו מקוואות כאלו{{מקור}}. | ||
===קו התאריך=== | ===קו התאריך=== | ||
בימי מלחמת העולם השניה כשפליטים רבים שהו בקובה שביפן הנמצאת מעבר לקו התאריך, התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]]}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערת שוליים|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצי'ק בנוגע קו התאריך דחוקה ביותר<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF>. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של הרבי וקבוצה אחרת נהגה כחזון איש. ביום כיפור היו שצמו יומיים רצופים וחסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|]] כרך ג' אגרת תצ"ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>. | בימי מלחמת העולם השניה כשפליטים רבים שהו בקובה שביפן הנמצאת מעבר לקו התאריך, התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]]}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערת שוליים|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצי'ק בנוגע קו התאריך דחוקה ביותר<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF>. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של הרבי וקבוצה אחרת נהגה כחזון איש. ביום כיפור היו שצמו יומיים רצופים וחסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|]] כרך ג' אגרת תצ"ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>. | ||