אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(סיום עריכה מינימאלית)
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:
נפטר מהתקף לב בליל [[שבת]], [[ט"ו בחשון]] בשנת [[תשי"ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]].
נפטר מהתקף לב בליל [[שבת]], [[ט"ו בחשון]] בשנת [[תשי"ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]].


==הקשר לחב"ד==
==היחס בין חסידות חבלחזו"א==
כשנשאר הרבי על שיעורו של החזון איש לטלית קטן ענה "זה בודאי כלום, העיקר לחלוק על חסידים"{{הערת שוליים|היה זה בשנת [[תש"י]], לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] היה בחדרו אדמו"ר הריי"צ ולאחר התפילה היה משוחח עם הנוכחים. פעם אחת שאלוהו בדבר שיעור הטלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים, אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעוריו של ר' חיים נאה, חמי אחז מהלימוד שלו. הרב ר' [[יואל כהן]] אמר: והרי יש איזה שיעור של אחד החזון איש. על כך ענה הרבי: הוא אומר "אחד" החזון איש. הם נותנים לו פידיונות, והוא אומר מישהו אחד. אחר כך אמר על פסקו של החזו"א: כבפנים. 'דיוקנו של חסיד' עמוד ק'}}. בהזדמנות אחרת, כשמישהו דיבר בשלילת החזון איש אמר הרבי שאין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]] וגם לימודו היה כך{{הערת שוליים|היה זה בשנת [[תשי"ד]], חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר הרבי אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע השל]] מקופישניץ והרבי אמר שהחזון איש לא הביא שמחה לבני ברק, אולם כאשר א' החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי כבפנים. א' הנוכחים הוסיף שהי' למדן - ענה [[הרבי]]: גם לימודו הי' ב[[יראת שמים]]. על פי עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]], [[משבחי רבי (ספר)|משבחי רבי]] עמ' 126}}. לחזון איש היה גם קשר ל[[חסיד]]י חב"ד. ביניהם ניתן לראות את הסכמתו על הספר [[טהרת מים]] לרב [[ניסן טלושקין]], עליו אמר החזון איש כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה}}. כמו כן נמצאה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב"ד [[אחי תמימים תל אביב]].
בספר [[משבחי רבי (ספר)|משבחי רבי]] {{הערת שוליים|[[משבחי רבי (ספר)|משבחי רבי]] עמ' 126}} מובאת עדותו של הרב [[ חיים יהודה קרינסקי]] שמספר כי חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר הרבי אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע השל]] מקופישניץ והרבי אמר שהחזון איש לא הביא שמחה ל[[בני ברק]], אולם כאשר א' החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי שאין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]] וגם לימודו היה כך. א' הנוכחים הוסיף שהי' למדן - ענה [[הרבי]]: גם לימודו הי' ב[[יראת שמים]].


הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. [[הרבי]] כתב לו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז.}} כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה. בהסברת המכתב היו שאמרו{{הערת שוליים|ראה ב[[שבועון בית משיח]] גליון י"א ניסן [[ה'פרצת]] במאמרו של הרב [[אסף פרומר]].}} כי הכוונה לפרק על החזון איש והיו שהסבירו שהבעיה היתה בעיקר מכיון שאת אדמו"ר הריי"צ הוא תיאר כמקים צבא של חסידים ואילו את החזון איש הכתיר בתארים מופלגים: "גדול חכמי התורה בדורנו גאון וצדיק".
הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' - תולדותיהם והליכותיהם של מ"ז מגדולי ישראל - ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] העיר:{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז.}} "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. וע"פ מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זל"ז, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או עכ"פ שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להשמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, וד"ל ברמיזה."
 
בספר 'דיוקנו של חסיד'{{הערת שוליים|דיוקנו של חסיד עמוד ק'}} מובא כי בשנת [[תש"י]], לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], היה [[הרבי]] בחדר אדמו"ר הריי"צ ולאחר התפילה היה משוחח עם הנוכחים. פעם אחת שאלוהו בדבר שיעור הטלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים, אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעוריו של ר' חיים נאה, חמי אחז מהלימוד שלו. הרב [[יואל כהן]] אמר: והרי יש איזה שיעור של אחד החזון איש. על כך ענה הרבי: "הוא אומר "אחד" החזון איש. הם נותנים לו פידיונות, והוא אומר מישהו אחד." אחר כך אמר על פסקו של החזו"א: "זה בודאי כלום, העיקר לחלוק על חסידים".
 
על ספרו של חסיד חב"ד הרב [[ניסן טלושקין]] "[[טהרת המים]]", כתב החזו"א את הסכמתו, והתבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה}}.
כמו כן נמצאה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב"ד [[אחי תמימים תל אביב]].  


החזון איש התנגד לשיטת [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא מקווה [[בור על גבי בור]] ועשה רבות בכדי שלא יבנו מקוואות כאלו{{מקור}}.
החזון איש התנגד לשיטת [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא מקווה [[בור על גבי בור]] ועשה רבות בכדי שלא יבנו מקוואות כאלו{{מקור}}.
שורה 35: שורה 40:
===קו התאריך===
===קו התאריך===
[[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה של החזון איש לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]
[[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה של החזון איש לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]
בימי מלחמת העולם השניה כשפליטים רבים שהו בקובה שביפן הנמצאת מעבר לקו התאריך, התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]]}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערת שוליים|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצי'ק בנוגע קו התאריך דחוקה ביותר<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF>. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של הרבי וקבוצה אחרת נהגה כחזון איש. ביום כיפור היו שצמו יומיים רצופים וחסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|]] כרך ג' (אגרת תצ"ד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>.
בימי מלחמת העולם השניה כשפליטים רבים שהו בקובה שביפן הנמצאת מעבר לקו התאריך, התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]]}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערת שוליים|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצי'ק בנוגע קו התאריך דחוקה ביותר<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF>. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של הרבי וקבוצה אחרת נהגה כחזון איש. ביום כיפור היו שצמו יומיים רצופים וחסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|]] כרך ג' אגרת תצ"ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>.


=== עם הגרא"ח נאה ===
=== עם הגרא"ח נאה ===

תפריט ניווט