אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

==הקשר לחב"ד==

כשנשאר הרבי על שיעורו של החזון איש לטלית קטן ענה "זה בודאי כלום, העיקר לחלוק על חסידים"{{הערת שוליים|היה זה בשנת [[תש"י]], לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] היה בחדרו אדמו"ר הריי"צ ולאחר התפילה היה משוחח עם הנוכחים. פעם אחת שאלוהו בדבר שיעור הטלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים, אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעוריו של ר' חיים נאה, חמי אחז מהלימוד שלו. הרב ר' [[יואל כהן]] אמר: והרי יש איזה שיעור של אחד החזון איש. על כך ענה הרבי: הוא אומר "אחד" החזון איש. הם נותנים לו פידיונות, והוא אומר מישהו אחד. אחר כך אמר על פסקו של החזו"א: כבפנים. 'דיוקנו של חסיד' עמוד ק'}}. בהזדמנות אחרת, כשמישהו דיבר בשלילת החזון איש אמר הרבי שאין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]] וגם לימודו היה כך{{הערת שוליים|היה זה בשנת [[תשי"ד]], חודשים ספורים לאחר פטירת החזו"א, ביקר הרבי אצל ה[[אדמו"ר]] [[אברהם יהושע השל]] מקופישניץ והרבי אמר שהחזון איש לא הביא שמחה לבני ברק, אולם כאשר א' החסידים החל לדבר דברי גנאי, אמר הרבי כבפנים. א' הנוכחים הוסיף שהי' למדן - ענה [[הרבי]]: גם לימודו הי' ב[[יראת שמים]]. על פי עדותו של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]], [[משבחי רבי (ספר)|משבחי רבי]] עמ' 126}}. לחזון איש היה גם קשר ל[[חסיד]]י חב"ד. ביניהם ניתן לראות את הסכמתו על הספר [[טהרת מים]] לרב [[ניסן טלושקין]], עליו אמר החזון איש כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה}}. כמו כן נמצאה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב"ד [[אחי תמימים תל אביב]].

הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. [[הרבי]] כתב לו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז.}} כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה. בהסברת המכתב היו שאמרו{{הערת שוליים|ראה ב[[שבועון בית משיח]] גליון י"א ניסן [[ה'פרצת]] במאמרו של הרב [[אסף פרומר]].}} כי הכוונה לפרק על החזון איש והיו שהסבירו שהבעיה היתה בעיקר מכיון שאת אדמו"ר הריי"צ הוא תיאר כמקים צבא של חסידים ואילו את החזון איש הכתיר בתארים מופלגים: "גדול חכמי התורה בדורנו גאון וצדיק".

בימי מלחמת העולם השניה כשפליטים רבים שהו בקובה שביפן הנמצאת מעבר לקו התאריך, התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]]}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערת שוליים|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצי'ק בנוגע קו התאריך דחוקה ביותר<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF>. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של הרבי וקבוצה אחרת נהגה כחזון איש. ביום כיפור היו שצמו יומיים רצופים וחסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|]] כרך ג' (אגרת תצ"ד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>.