119
עריכות
יוסף מנחם מענדל טננבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:ריממ.jpg|left|thumb|280px|הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים בחלוקת הדולרים אצל הרבי]] | [[תמונה:ריממ.jpg|left|thumb|280px|הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים בחלוקת הדולרים אצל הרבי]] | ||
הרב '''יוסף מנחם מענדל טננבוים''' נולד בשנת [[ | הרב '''יוסף מנחם מענדל טננבוים''' נולד בשנת [[תרע”ז]] בעיר קוצק שב[[פולין]], לאביו ר’ יצחק, שהיה מחסידי קוצק. | ||
ר' יוסף למד ב[[תומכי תמימים אטוואצק]], משם נדד לווילנא, יפן ושנחאיי, הגיע ל[[מונטריאול]], משם יצא ל[[שליחות]] לפילדלפיה, ונקרא אל דגל החינוך ב[[ברוקלין]], שם התגורר עד יומו האחרון. | ר' יוסף למד ב[[תומכי תמימים אטוואצק]], משם נדד לווילנא, יפן ושנחאיי, הגיע ל[[מונטריאול]], משם יצא ל[[שליחות]] לפילדלפיה, ונקרא אל דגל החינוך ב[[ברוקלין]], שם התגורר עד יומו האחרון. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ר' יוסף זכה לשמש כ”בעל תוקע” בתקיעות-מעומד אצל [[הרבי]] מלך המשיח. | ר' יוסף זכה לשמש כ”בעל תוקע” בתקיעות-מעומד אצל [[הרבי]] מלך המשיח. | ||
ב[[ | ב[[כ”ו אלול]] [[תשנ”ב]], לקה באירוע מוחי ל”ע. לאחר תקופת מחלה ארוכה, נפטר ב[[יום חמישי]] בערב, מוצאי [[זאת חנוכה]] [[תשנ”ד]]. | ||
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==קירוב מיוחד מהרבי הריי”צ== | ==קירוב מיוחד מהרבי הריי”צ== | ||
זמן קצר לאחר כניסתו לישיבה זכה הרימ”מ ל[[יחידות]] ראשונה אצל [[ | זמן קצר לאחר כניסתו לישיבה זכה הרימ”מ ל[[יחידות]] ראשונה אצל [[אדמו”ר הריי”צ]]. גיסו, הרב [[יצחק הנדל]] מספר, שכבר ביחידות הראשונה הראה הרבי כלפיו חיבה יתירה, ואף אחז בכנף בגדו בשעה ששוחח עמו. | ||
מהר מאוד השתלב בישיבה, והצליח בלימוד הנגלה והחסידות, עד שהיה לאחד התלמידים המצויינים ונודע כמתמיד ושקדן ובעל הבנה ישרה. עם הזמן היה גם למשכיל ב[[ | מהר מאוד השתלב בישיבה, והצליח בלימוד הנגלה והחסידות, עד שהיה לאחד התלמידים המצויינים ונודע כמתמיד ושקדן ובעל הבנה ישרה. עם הזמן היה גם למשכיל ב[[דא”ח]], ורכש בקיאות נפלאה ב[[ספר התניא]]. תמיד היה אפשר לשאול אותו עניין מוקשה בתניא, והוא היה עונה כאילו זה עתה סיים את הלימוד. כאשר החל ידידו הרה”ח ר’ [[יוסף וינברג]], למסור שיעורי תניא ברדיו, היה מתייעץ עמו בהכנת השיעורים, ולאחר שקיבל את הגהותיו של [[הרבי]] על השיעורים, היו השניים יושבים יחד להבין את דברי קודשו. | ||
שקידתו בלימוד החסידות פעלה עליו רבות, ובמשך הזמן נחשב לאחד התלמידים המצויינים בישיבה, והיה ל[[עובד]] אמיתי, ש[[עבודת התפילה]] שלו הייתה לשם דבר. בשנת [[ | שקידתו בלימוד החסידות פעלה עליו רבות, ובמשך הזמן נחשב לאחד התלמידים המצויינים בישיבה, והיה ל[[עובד]] אמיתי, ש[[עבודת התפילה]] שלו הייתה לשם דבר. בשנת [[תרצ”ז]], כאשר הרה”ח ר’ [[ישראל ג’יקובסון]] הגיע מארה”ב לפולין, אל הרבי הריי”צ, התבטא בפניו הרבי: “כדאית היא הנסיעה באנייה מאמריקה, כדי לראות את תפילתו של מענדל טננבוים”. | ||
==חוזר אצל | ==חוזר אצל אדמו”ר הריי”צ== | ||
בזכות כשרונותיו המרובים ויגיעתו בדא”ח, זכה הרימ”מ להיות אחד ה’[[חוזר|חוזרים]]’ על מאמרי הרבי הריי”צ. סדר הדברים היה, שאחרי אמירת המאמר, היו הוא וחברו הגה”ח ר’ [[מרדכי מענטליק]] חוזרים את המאמר עם ה[[משפיע]], מזכירו של הרבי, הרה”ח ר’ [[יחזקאל פייגין]] הי”ד, ואחר-כך היו נכנסים אל הקודש פנימה לחזור את המאמר בפני הרבי. | בזכות כשרונותיו המרובים ויגיעתו בדא”ח, זכה הרימ”מ להיות אחד ה’[[חוזר|חוזרים]]’ על מאמרי הרבי הריי”צ. סדר הדברים היה, שאחרי אמירת המאמר, היו הוא וחברו הגה”ח ר’ [[מרדכי מענטליק]] חוזרים את המאמר עם ה[[משפיע]], מזכירו של הרבי, הרה”ח ר’ [[יחזקאל פייגין]] הי”ד, ואחר-כך היו נכנסים אל הקודש פנימה לחזור את המאמר בפני הרבי. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
בשנת תש”ה נשא לאשה את זוגתו מרת דבורה ע”ה, בת למשפחת פריד, והחתונה נערכה במונטריאל, עיר מגורי הכלה. אחרי החתונה חזר להמשך שליחותו בפילדלפיה, שם נולד בנו בכורו הרה”ח ר’ אליהו. | בשנת תש”ה נשא לאשה את זוגתו מרת דבורה ע”ה, בת למשפחת פריד, והחתונה נערכה במונטריאל, עיר מגורי הכלה. אחרי החתונה חזר להמשך שליחותו בפילדלפיה, שם נולד בנו בכורו הרה”ח ר’ אליהו. | ||
רגיל היה רימ”מ לשאול את הרבי לפני כל צעד שעשה, קטן כגדול, ומיד לאחר שנולד בנו בכורו, נסע לניו-יורק לשאול את הרבי איזה שם לקרוא לרך הנולד. מחד, רצה לקרוא לו אליהו, על שם חותנו, אך מכיוון שהלה נפטר בגיל צעיר, חשב לצרף את שמו של [[ | רגיל היה רימ”מ לשאול את הרבי לפני כל צעד שעשה, קטן כגדול, ומיד לאחר שנולד בנו בכורו, נסע לניו-יורק לשאול את הרבי איזה שם לקרוא לרך הנולד. מחד, רצה לקרוא לו אליהו, על שם חותנו, אך מכיוון שהלה נפטר בגיל צעיר, חשב לצרף את שמו של [[אדמו”ר הרש”ב]]. כאשר נכנס ליחידות והציע את שאלתו לפני הרבי הריי”צ, אמר לו הרבי שאין לצרף את שם רבותינו הק’ עם שם אחר, וממילא יקרא לבנו אליהו, ו”יהיו לך עוד בנים”. וכך היה -לבנו בכורו קרא אליהו, ולבן הבא קרא שלום דובער. אגב, דברי הרבי ש”יהיו לך עוד בנים” היו מדוייקים בתכלית, כי אכן נולדו לו עוד ארבעה בנים, אך לא בנות. | ||
בתש”ח, ביקשו הרב [[שמריהו גוראריה]] להיות מחנך בישיבת תומכי תמימים בברוקלין. בהסכמת הרבי הריי”צ, עזב את פילדלפיה והגיע לניו-יורק. הוא קבע את מושבו, כמו רוב אנ”ש בשנים ההן, בשכונת ברונזוויל, והחל את עבודתו כמגיד שיעור בישיבת תות”ל ששכנה אז ברחוב בדפורד. לא חלפה שנה מאז החל בעבודתו, וכבר שודרג למנהל רוחני של הישיבה לצעירים ומחלקת המתיבתא. בתפקיד זה עסק במסירה ונתינה, בהתמדה ולהט חסידי עד סוף ימיו. | בתש”ח, ביקשו הרב [[שמריהו גוראריה]] להיות מחנך בישיבת תומכי תמימים בברוקלין. בהסכמת הרבי הריי”צ, עזב את פילדלפיה והגיע לניו-יורק. הוא קבע את מושבו, כמו רוב אנ”ש בשנים ההן, בשכונת ברונזוויל, והחל את עבודתו כמגיד שיעור בישיבת תות”ל ששכנה אז ברחוב בדפורד. לא חלפה שנה מאז החל בעבודתו, וכבר שודרג למנהל רוחני של הישיבה לצעירים ומחלקת המתיבתא. בתפקיד זה עסק במסירה ונתינה, בהתמדה ולהט חסידי עד סוף ימיו. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
בתש”י, לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי”צ, התקשר הרימ”מ לרבי מלך המשיח בלב ונפש. הוא זכר את הרבי עוד מפולין, כאשר היה מגיע להיות במחיצת חותנו בימי החגים. לפי הוראת חותנו, היה הרבי מדבר בלימוד עם התמימים. כך זכה להכיר שמדובר באיש מורם מעם, ומלכותו ברצון קיבל. | בתש”י, לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי”צ, התקשר הרימ”מ לרבי מלך המשיח בלב ונפש. הוא זכר את הרבי עוד מפולין, כאשר היה מגיע להיות במחיצת חותנו בימי החגים. לפי הוראת חותנו, היה הרבי מדבר בלימוד עם התמימים. כך זכה להכיר שמדובר באיש מורם מעם, ומלכותו ברצון קיבל. | ||
הרימ”מ זכה בזכות נדירה, ובשנת תשי”א היה הרבי סנדק אצל בנו הרב יצחק. הברית הייתה בז’ אדר-שני בבית המשפחה בבניין דירות ברחוב פארק-פלייס בבראנזוויל, והרבי אמר שיחה (נדפסה בשיחות קודש). הרבי גם נתן חמשה דולרים להתחלת תשלום שכר לימוד, ובשיחה אמר: | הרימ”מ זכה בזכות נדירה, ובשנת תשי”א היה הרבי סנדק אצל בנו הרב יצחק. הברית הייתה בז’ אדר-שני בבית המשפחה בבניין דירות ברחוב פארק-פלייס בבראנזוויל, והרבי אמר שיחה (נדפסה בשיחות קודש). הרבי גם נתן חמשה דולרים להתחלת תשלום שכר לימוד, ובשיחה אמר: “פעם הייתי נוכח כאשר כ”ק מו”ח אדמו”ר היה סנדק, ולמרות שהיה שוחט ולא התפעל ממראה הדם וכו’, בעת הברית הביט על הצד”, וכן נהג הרבי מלך המשיח. | ||
ל[[קראון הייטס]] עבר הרימ”מ בשנת תשט”ז. בתחילה התגורר ברחוב פרזידנט, ליד שדירת רוג’רס. הוא החל למסור שיעור חסידות בבית הכנסת “בית דוד”, בכל ליל שבת בחורף, ועל קביעות זו שמר כל ימי חייו. | ל[[קראון הייטס]] עבר הרימ”מ בשנת תשט”ז. בתחילה התגורר ברחוב פרזידנט, ליד שדירת רוג’רס. הוא החל למסור שיעור חסידות בבית הכנסת “בית דוד”, בכל ליל שבת בחורף, ועל קביעות זו שמר כל ימי חייו. | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
גם לאחר שנים, כאשר קנה בית ברחוב מונטגומרי, המשיך את הקביעות בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו החדש. מסירותו לדברים שבקדושה הייתה לשם דבר. כך גם היה כאשר החל בשיעור בשבת בבוקר ב-[[770]] -השיעור הפך למראה של קבע ב[[בית חיינו]], כאשר מידי שבת, בכל מזג-אוויר ובכל ימות השנה, היה יושב ליד כותל המזרח עם קבוצת שומעי לקחו. | גם לאחר שנים, כאשר קנה בית ברחוב מונטגומרי, המשיך את הקביעות בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו החדש. מסירותו לדברים שבקדושה הייתה לשם דבר. כך גם היה כאשר החל בשיעור בשבת בבוקר ב-[[770]] -השיעור הפך למראה של קבע ב[[בית חיינו]], כאשר מידי שבת, בכל מזג-אוויר ובכל ימות השנה, היה יושב ליד כותל המזרח עם קבוצת שומעי לקחו. | ||
כאשר עלה הרעיון לרכוש את הבית ברחוב מונטגומרי, עודד אותו הרבי בכיוון במהלך יחידות, וכאשר זוגתו תמהה מהיכן ישיגו את הכסף, חייך הרבי ואמר: | כאשר עלה הרעיון לרכוש את הבית ברחוב מונטגומרי, עודד אותו הרבי בכיוון במהלך יחידות, וכאשר זוגתו תמהה מהיכן ישיגו את הכסף, חייך הרבי ואמר: “לבעלך יש שם טוב וייתנו לו הלוואות”. | ||
במשך השנים זכה הרימ”מ להשתתף כמעט בכל [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי. הוא היה עומד סמוך מאוד לרבי, ב[[ביטול]] מופלא, והרבי ייחס לו חיבה והערכה. | במשך השנים זכה הרימ”מ להשתתף כמעט בכל [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי. הוא היה עומד סמוך מאוד לרבי, ב[[ביטול]] מופלא, והרבי ייחס לו חיבה והערכה. | ||
ב[[ | ב[[ח”י אלול תק”ה|ח”י אלול]] תש”י, בעת תפילת מנחה, הפסיק הש”ץ לפני תחנון והביט על הרבי כשהוא מחכה להוראה האם לומר תחנון. הרבי פנה לרימ”מ כשואל לדעתו. אמר הרימ”מ: “הרי בקונטרס ח”י אלול כתוב שזהו יום טוב, וביום טוב אין אומרים תחנון!”, והרבי קיבל את דבריו ולא אמרו תחנון. | ||
בהזדמנות אחרת, בהתוועדות בשנת תשי”ב או י”ג, עורר הרבי על עבודת התפילה, ותוך כדי פנה לרימ”מ ואמר: | בהזדמנות אחרת, בהתוועדות בשנת תשי”ב או י”ג, עורר הרבי על עבודת התפילה, ותוך כדי פנה לרימ”מ ואמר: “זכור ימות עולם”. | ||
==בישיבה== | ==בישיבה== | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
בשנת תשמ”ז לקה בהתקף לב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי: הוא אושפז בר”ח אדר, ובאותו יום שלח לו הרבי 22 דולר לצדקה. הוא ניסה למצוא רמזים שונים למספר המסויים הזה, אך כאשר שוחרר בכ”ב בחודש, היום ה-22 לאישפוזו, הכל היה מובן. | בשנת תשמ”ז לקה בהתקף לב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי: הוא אושפז בר”ח אדר, ובאותו יום שלח לו הרבי 22 דולר לצדקה. הוא ניסה למצוא רמזים שונים למספר המסויים הזה, אך כאשר שוחרר בכ”ב בחודש, היום ה-22 לאישפוזו, הכל היה מובן. | ||
כששב מהניתוח, בפעם הראשונה שהגיע ל-770 להתפלל, אמר הרבי לבנו ר’ יצחק שעמד סמוך לפתח אחר התפילה: | כששב מהניתוח, בפעם הראשונה שהגיע ל-770 להתפלל, אמר הרבי לבנו ר’ יצחק שעמד סמוך לפתח אחר התפילה: “היום ראיתי את אביך בבית הכנסת”. | ||
לאחר שחרורו מ[[בית רפואה]], בקשו ממנו בני משפחתו לארגן מחדש את סדר היום שלו ולהפחית את שעות העבודה. בפעם הראשונה שעבר לפני הרבי ב’[[חלוקת דולרים]]’ לאחר הניתוח, אמר לו הרבי: | לאחר שחרורו מ[[בית רפואה]], בקשו ממנו בני משפחתו לארגן מחדש את סדר היום שלו ולהפחית את שעות העבודה. בפעם הראשונה שעבר לפני הרבי ב’[[חלוקת דולרים]]’ לאחר הניתוח, אמר לו הרבי: “אריכות ימים בתומכי תמימים”, וכאשר שמע את המילים הללו -ביטל בבת אחת את כל המחשבות על הפחתת העבודה, והתמסר לתפקידו בישיבה בחיות מחודשת. | ||
במוצאי יום כיפור תשנ”ב אירע דבר פלא נורא ומופלא: בכל השנים, הרבי היה מסתובב כלפי הציבור בעת ה’[[מארש]]’, ובסיום השירה, לקראת התקיעה בשופר, היה חוזר ומיסב את פניו הק’ למזרח. באותה שנה שינה הרבי מהרגיל, והביט אל הציבור גם אחרי שסיימו את השירה, והמתין לתקיעה. הרימ”מ עמד הכן, ומכיוון שהיה חלש, ביקש מבנו ר’ לוי לעמוד לידו למקרה שלא יוכל. לפועל הוא תקע בעצמו, כשכל העת הרבי מביט עליו באופן מיוחד. | במוצאי יום כיפור תשנ”ב אירע דבר פלא נורא ומופלא: בכל השנים, הרבי היה מסתובב כלפי הציבור בעת ה’[[מארש]]’, ובסיום השירה, לקראת התקיעה בשופר, היה חוזר ומיסב את פניו הק’ למזרח. באותה שנה שינה הרבי מהרגיל, והביט אל הציבור גם אחרי שסיימו את השירה, והמתין לתקיעה. הרימ”מ עמד הכן, ומכיוון שהיה חלש, ביקש מבנו ר’ לוי לעמוד לידו למקרה שלא יוכל. לפועל הוא תקע בעצמו, כשכל העת הרבי מביט עליו באופן מיוחד. | ||
| שורה 104: | שורה 104: | ||
לאחר תקופת מחלה ארוכה, נלב”ע ביום חמישי בערב, מוצאי זאת חנוכה תשנ”ד. | לאחר תקופת מחלה ארוכה, נלב”ע ביום חמישי בערב, מוצאי זאת חנוכה תשנ”ד. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו”ר הריי”צ|טננבוים מנחם יוסף]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו”ר שליט”א|טננבוים מנחם יוסף]] | ||