פורים: הבדלים בין גרסאות בדף

'''פורים''' הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] כ[[ירושלים]] חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. ב[[שנה]] מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי "פורים קטן". מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה [[יין], משלוח מנות, ומתנות לאביונים.  

[[הרבי]] מבאר כי חיוב המשתה הוא אחר משאר החיובים. בעוד ששאר החיובים אינם אלא מצוות חד פעמיות אשר לאחר קיומם נפקע החיוב, שונה דין הוא חיוב משתה יין, שהוא דין באופן קיום יום הפורים כ"יום משתה ושמחה" ולכן חל החיוב בכל רגע ורגע מימי הפורים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקוטי שיחות ח"ז עמ' 20 (עמ' 32)]</REF>

החג קרוי ב[[מגילת אסתר]] "ימי משתה ושמחה".  הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=3ffb6e7a-bf87-4236-901a-33b4126d33b1&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=514 שיחות קודש תשמ"א]</REF>

בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות ברוב עם בימי הפורים.<REF>שלשלת היחס עמ' 32.</REF>