39,916
עריכות
משלוח מנות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משלוח מנות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים נושאים משלוחי מנות]] | |||
'''משלוח מנות''', הינה [[מצווה]] מדרבנן, החלה בימי ה[[פורים]]. | '''משלוח מנות''', הינה [[מצווה]] מדרבנן, החלה בימי ה[[פורים]]. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
ועד"ז להיפך – אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל. | ועד"ז להיפך – אם יוצאים י"ח במשלוח ללא קבלה, דהיינו, ששלח מנות לחבירו ונגנבו או נאבדו בדרך ולא הגיעו לידי המקבל. | ||
והנה, הרמ"א<REF>או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל – הל' פורים בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.</REF> פוסק ש"אם שולח מנות לרעהו והוא . . מוחל לו, יצא". | והנה, [[הרמ"א]]<REF>או"ח סו"ס תרצה. וראה נטעי גבריאל – הל' פורים בחלק השו"ת סכ"א. וש"נ.</REF> פוסק ש"אם שולח מנות לרעהו והוא . . מוחל לו, יצא". | ||
ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא – המקבל | ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא – המקבל{{הערת שוליים|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח – אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצוה. | ||
== החילוק בין משלוח מנות לצדקה == | == החילוק בין משלוח מנות לצדקה == | ||
ובזה יש חילוק בין | ובזה יש חילוק בין משלוח מנות ל[[צדקה]]: | ||
בצדקה – אם העני אומר הריני מוחל או הריני כאילו התקבלתי, לא נתקיימה מצות הצדקה. וכמבואר בתשובות הרשב"א<REF>ח"א סי"ח.</REF> בביאור הטעם שאין מברכים על מצות הצדקה<REF>ראה גם לעיל ריש ע' 112.</REF> – כיון שקיומה תלוי בדעת אחרים, שהרי יכול להיות שהעני לא ירצה לקבל, ובידו לעקור ממנו מצוה זו. והיינו, שמחילת העני אינה נחשבת כמו שקיבל, שעי"ז יהא חשיב כאילו נתקיימה מצות הצדקה, אלא מחילת העני מפקיעה את החיוב של נתינת הצדקה, דחשיב כאילו לא נמצא עני במחיצתו, אבל אין כאן קיום מצות הצדקה. | בצדקה – אם העני אומר הריני מוחל או הריני כאילו התקבלתי, לא נתקיימה מצות הצדקה. וכמבואר בתשובות הרשב"א<REF>ח"א סי"ח.</REF> בביאור הטעם שאין מברכים על מצות הצדקה<REF>ראה גם לעיל ריש ע' 112.</REF> – כיון שקיומה תלוי בדעת אחרים, שהרי יכול להיות שהעני לא ירצה לקבל, ובידו לעקור ממנו מצוה זו. והיינו, שמחילת העני אינה נחשבת כמו שקיבל, שעי"ז יהא חשיב כאילו נתקיימה מצות הצדקה, אלא מחילת העני מפקיעה את החיוב של נתינת הצדקה, דחשיב כאילו לא נמצא עני במחיצתו, אבל אין כאן קיום מצות הצדקה. | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
המשלח – לעולם יש לו דבר שאין להמקבל, שלכן הרי הוא השולח לו (אם "מנות" כפשוטם, או ה"הרוחה" הדרושה לו); | המשלח – לעולם יש לו דבר שאין להמקבל, שלכן הרי הוא השולח לו (אם "מנות" כפשוטם, או ה"הרוחה" הדרושה לו); | ||
אבל, אין הדבר תלוי בהמשלח, אלא בהמקבל, וכאשר הוא מוחל, | אבל, אין הדבר תלוי בהמשלח, אלא בהמקבל, וכאשר הוא מוחל, למרות שבפועל אין כאן "משלוח מנות", מ"מ, נתקיימה המצוה, כי, המצוה אינה שיחסר אצל המשלח, ואפילו לא שיהי' הרוחה להמקבל, כי אם, שהמקבל יהי' חדור עם המצוה ד"משלוח מנות" כפי ענינו הוא (כשם שהקריאה במגילה צריכה להיות אצל בני הכפרים לא כמו בעיירות ומוקפות חומה, אלא כמו בכפרים), וכיון שהמקבל אומר שהוא חדור עם המצוה דמשלוח מנות ומוחל על זה, הרי נעשה חדור עם המצוה דפורים. | ||
משא"כ בנוגע לצדקה – איתא במדרש<REF> תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.</REF> "אמר דוד לפני הקב"ה . . תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל א"כ חסד<REF> | משא"כ בנוגע לצדקה – איתא במדרש<REF> תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.</REF> "אמר [[דוד]] לפני [[הקב"ה]] . . תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל א"כ חסד<REF>[[תהילים]] סא, ח.</REF> ו[[אמת]] מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו [[עניות|עניים]] ו[[עשירות|עשירים]], אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא – שב[[השתלשלות|סדר השתלשלות]] תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה. | ||
== הענין במעשה משלוח דווקא == | == הענין במעשה משלוח דווקא == | ||
אמנם, | אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל – הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, הי' צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום. | ||
וטעם הדבר – לפי שזהו ענין שלא נמשך כלל ב[[עולם העשיה]]: | וטעם הדבר – לפי שזהו ענין שלא נמשך כלל ב[[עולם העשיה]]: | ||
| שורה 46: | שורה 47: | ||
וכדי שיהי' "משלח" ו"מקבל" – צריכה להיות המציאות של "משלוח מנות", ומציאות זו פועלת חלות התואר "משלח" על האדם השולח, והתואר "מקבל" על האדם שאליו שולחים את המשלוח מנות. | וכדי שיהי' "משלח" ו"מקבל" – צריכה להיות המציאות של "משלוח מנות", ומציאות זו פועלת חלות התואר "משלח" על האדם השולח, והתואר "מקבל" על האדם שאליו שולחים את המשלוח מנות. | ||
ואז – נעשה חדור בהענין | ואז – נעשה חדור בהענין דפורי{{הערת שוליים|"ער ווערט אַ פּורים'דיקער".}}, וענין זה נעשה גם כאשר אומר הריני מוחל, אע"פ שלא קיבל המשלוח מנות בפועל, כנ"ל. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פורים}} | |||
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]][[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]][[קטגוריה:פורים]] | ||