אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
לחזון איש היה קשר ל[[חסיד]]י חב"ד. ביניהם ניתן לראות את הסכמתו על הספר [[טהרת מים]] לרב [[ניסן טלושקין]], עליו אמר החזון איש כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה}}.
לחזון איש היה קשר ל[[חסיד]]י חב"ד. ביניהם ניתן לראות את הסכמתו על הספר [[טהרת מים]] לרב [[ניסן טלושקין]], עליו אמר החזון איש כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה}}.


==חילוקי דעות==
===קו התאריך===
 
=== פסקיו בסוגיית [[קו התאריך]] ===
 
בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה הלכתית קשה בגין קו התאריך, מכיון שיש הסבורים שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. החזון איש, פסק כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית.<REF> לפסק זה הסכים גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].</REF> לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל<REF> [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.</REF> שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון.  
בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה הלכתית קשה בגין קו התאריך, מכיון שיש הסבורים שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. החזון איש, פסק כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית.<REF> לפסק זה הסכים גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].</REF> לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל<REF> [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.</REF> שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון.  


תפריט ניווט