רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 30: שורה 30:
החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ’רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו"ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם ה"צמח צדק" מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי אברהם חיים את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.  
החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ’רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו"ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם ה"צמח צדק" מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי אברהם חיים את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.  


בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני [[חג השבועות]] באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים: רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק, ועוד. הם קיימו אסיפה ושלחו משלחות אל ה”צמח צדק”, אך הוא המשיך למאן באמרו כי יש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן מקרמנצ’וג]], חתנו של רבנו האמצעי. עדת החסידים היתה בצער גדול.  
בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני [[חג השבועות]] באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו"ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או בחתנו הנוסף של אדמו"ר האמצעי, רבי [[אהרן מקרמנצ’וג]]. סירובו של רבי מנחם מענדל ציערה מאוד את חסידי חב"ד.


ב[[ג' סיון תקפ"ט]] יום שלישי, היום הראשון לשלושת ימי ההגבלה, באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של ה”צמח צדק” והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל פאריטשר נענה: "חסידים רוצים לשמוע חסידות".  
ביום שלישי, [[ג' סיון תקפ"ט]] באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו"ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". כעבור זמן קצר נודע כי אדמו"ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו"ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש בבגדי לבן אותם ירש מסבו אדמו"ר הזקן והחל לומר מאמר [[דא"ח]] [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".


כעבור זמן קצר נודע כי ה”צמח צדק” ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן ה”צמח צדק” נכנס לבית המדרש שהיה מלא וגדוש בחסידים, כשהוא לבוש בבגדי לבן אותם ירש מסבו אדמו”ר הזקן, והחל לומר מאמר דא”ח “על שלושה דברים העולם עומד”.
בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, כבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו"ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, פסק אדמו"ר הצמח צדק מלומר את המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה.
 
בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, ובאותה שעה שיחק נכדו ה”צמח צדק”, שהיה ילד פעוט, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שהנכד יפריע, ואז במפתיע עצר אדמוה”ז את אמירת המאמר ואמר לו: “הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!
 
כעת נזכר באותו מעמד, ובמוחו חלף הרהור: “אכן זהו כח עליון, וה”צמח צדק” מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך”. עודנו מהרהר כך, פסק ה”צמח צדק” מלומר את המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק: “תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה...” כך גילה את רוח קודשו ברבים, ומיד לאחר מכן המשיך באמירת המאמר.  
 
לאחר שסיים ה”צמח צדק” את המאמר, נתנו כל הנוכחים את קולם בשיר, וכשהלך לביתו, ליווהו בריקודים ובשמחה רבה.


==נשיאותו==
==נשיאותו==

תפריט ניווט