39,916
עריכות
משתמש:שלום/גדולי ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בית רוז'ין וליובאוויטש | בית רוז'ין וליובאוויטש | ||
'''אברהם יעקב פרידמן''' נולד לאביו רבי [[מרדכי יוסף שלום פרידמן]] מסדיגורא, בווינה ב[[ה' באלול]] [[תרפ"ח]] | '''אברהם יעקב פרידמן''' נולד לאביו רבי [[מרדכי יוסף שלום פרידמן]] מסדיגורא, בווינה ב[[ה' באלול]] [[תרפ"ח]] שימש כרב ביכ"נ "כנסת מרדכי" של חסידי סדיגורה ב[[ברוקלין]], וב[[תשל"ג]] הקים עפ"י ציוויו את ישיבת סדיגורה בבני ברק ועמד בראשה. | ||
ב[[תשל"ט]] עלה על כסא אביו והתמנה לחבר במועצת גדולי התורה | ב[[תשל"ט]] עלה על כסא אביו והתמנה לחבר במועצת גדולי התורה. | ||
בהזדמנויות רבות מדבר הרבי מסדיגורה בהערצה רבה על בית ליובאויטש בכלל, ועל הרבי בפרט. מפורסם בזכרונו הנדיר, ובהיותו אחד המקורות החשובים לתולדות רוז'ין, מרבה לתאר את הקשרים הרבים לאורך כל הדורות בין בית סבו, הסבא קדישא מרוז'ין לאדמור"י חב"ד לדורותיהם,החל מהרה"ק בעל התניא, דרך כ"ק האדמו"ר ה"צמח צדק" ועד לדורנו אנו. | בהזדמנויות רבות מדבר הרבי מסדיגורה בהערצה רבה על בית ליובאויטש בכלל, ועל הרבי בפרט. מפורסם בזכרונו הנדיר, ובהיותו אחד המקורות החשובים לתולדות רוז'ין, מרבה לתאר את הקשרים הרבים לאורך כל הדורות בין בית סבו, הסבא קדישא מרוז'ין לאדמור"י חב"ד לדורותיהם, החל מהרה"ק בעל התניא, דרך כ"ק האדמו"ר ה"צמח צדק" ועד לדורנו אנו. | ||
האדמו"ר מפאר בנוכחותו את סיומי הרמב"ם ונוטל חלק באירועים תורנים שונים של חב"ד. באלבום חגיגות הרמב"ם בסיום המחזור הראשון השמיע דברי ברכה והתעוררות ללימוד הרמב"ם, ושיבח את פועל הרבי בענין, כמו בכל הענינים הרבים בהם הוא מזכה את כלל ישראל. הוא הביע את ברכתו ליום | האדמו"ר מפאר בנוכחותו את [[סיומי הרמב"ם]] ונוטל חלק באירועים תורנים שונים של חב"ד. באלבום חגיגות הרמב"ם בסיום המחזור הראשון השמיע דברי ברכה והתעוררות ללימוד הרמב"ם, ושיבח את פועל הרבי בענין, כמו בכל הענינים הרבים בהם הוא מזכה את כלל ישראל. הוא הביע את ברכתו ליום הולדת הרבי לאורך ימים ושנים טובות. הוא עמד על כך שלימוד הרמב"ם כולו שייך לכל אחד ואחד, כפי שהרמב"ם עצמו אומר בהקדמתו. האדמו"ר הזכיר כי אביו עודד את הדפסת והפצת הרמב"ם להמונים, וכי רבי [[איסר זלמן מלצר]] נתן הסכמה להוצאת הרמב"ם לעם". | ||
בימי חייו של אביו התגורר תקופה ממושכת | בימי חייו של אביו התגורר תקופה ממושכת ב[[ארה"ב]], ואז נהג לפקוד מידי פעם את מעון הרבי שהיה מקדמו תמיד בחביבות | ||
ובכבוד רב, ומספר פעמים ביצע שליחויות בשם אביו | ובכבוד רב, ומספר פעמים ביצע שליחויות בשם אביו אל הרבי. לאחר שהתעטר בכתר האדמורו"ת, הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]{{הערת שוליים|ראה בספר "בצל החכמה" רשימת השיחה ביחידות מיום ד' תמוז תש"מ.}} דובר בין השאר אודות: פגישת הרבי הריי"צ עם הרה"צ רבי אברהם יעקב זצ"ל דודו של האדמו"ר מסדיגורה. ענין [[הגניזה החרסונית]]. | ||
ביאור מאמר הבעש"ט ש | ביאור מאמר [[הבעש"ט]] ש[[מלאך מיכאל]] היה נותן כל עבודתו רק עבור [[ציצית]] אחת". ביאור עפ"י ה[[חסידות]] ל[[הלכה]] שארבע אמות של אדם קונות לו. הצורך בפעולות למניעת ביצוע הפלות ב[[ארה"ק]], אשר כדברי הרבי הדבר נעשה שם בעידוד עובדות סוציאליות המדריכות את הנשים הצעירות שימנעו עצמן מריבוי ילדים. הגדלת הקצבאות למשפחות ברוכות ילדים. האיסור עפ"י [[שו"ע]] למסירת שטחים מ[[א"י]] לערבים. ריבוי מקרי החבלה ב[[ארה"ק]] בגלל שיחות השלום. הסכנה שב"תכנית אלון" המבתרת את [[ארץ ישראל]] לשני חלקים. שלילת ההגדרה של [[אתחלתא דגאולה]] לתקופתנו. ג' שבועות. כתבי יד מהרב [[המגיד ממעזריטש]] ומהרה"ק ר"י מרוז'ין. באותה פגישה עודד הרבי מאד את האדמו"ר מסדיגורה שימשיך להיות בעיר [[תל אביב]], ולא יעבור למקום אחר. | ||
שוב ביקר האדמו"ר מסדיגורה באור ליום ט"ו | שוב ביקר האדמו"ר מסדיגורה באור ליום [[ט"ו בטבת]] [[תשד"מ]], ושהה אז כשעה וחצי ביחידות. גם ברשימה זו המשתרעת על פני 30 עמודים יש ענינים רבים | ||
ונפלאים | ונפלאים ב[[תורה]], ב[[עבודת ה']] ובעסקנות הכלל. כגון: הקשר שבין כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע לבין כ"ק האדמו"ר מסדיגורה רבי מרדכי שלום יוסף זצ"ל, שהיה גם שאר בשרו. ביאור [[אדמו"ר הזקן]] למרז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ביאור התפלה "משרתיו שואלים זה לזה". ביאורים בפירש"י עה"פ "איש כברכתו ברך אותם", בדברי חז"ל במכילתא "לא ניתנה [[תורה]] אלא לאוכלי המן", במאמר חז"ל "כל העולם לא ניזון אלא בשביל חנינא בני", ובדברי חז"ל "ביקש יעקב לישב בשלוה כו'". בענין מצבם של יהודי [[רוסיה]] ו[[מסירות נפש]]ם על קיום התומ"צ, סיפר [[הרבי]] כי קיבל משם שאלה הלכתית מיהודי השומר [[שבת]] במסירות נפש, אך מטרידה אותו השאלה, שהיות שיש יהודים שרואים שהוא הולך למקום עבודתו בשבת, והם אינם יודעים שהוא אינו עושה שם מאומה, א"כ האם מותר לו לקדש על יין שהרי לעיני הרואים הוא נחשב כמחלל שבת. כמו"כ הוזכר אז הסיפור מהנודע ביהודה אודות הסייעתא דשמיא לפסק הלכה של מורה הוראה. | ||
דובר אודות מעלת | דובר אודות מעלת [[מבצע תפילין]] ושלילת הטענות שיש נגד זה. דרך ה[[חסידות]] אינה בתעניות וסיגופים. שהקב"ה יתן ליהודים נסיון של עשירות. ביאור החסידות עה"פ "והוא יכלכלך". עידוד להוצאת קבצים תורנים ע"י תלמידי הישיבות והכוללים )"אחת בשנה" טוב עבור יום הכיפורים, אבל קובץ תורני צריך להוציא אחת לחדשיים או שלושה(. | ||
כאמור, הרבי דיבר הרבה עם האדמו"ר מסדיגורה | כאמור, הרבי דיבר הרבה עם האדמו"ר מסדיגורה | ||