משתמש:שלום/גדולי ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(דף חדש: כ"ק אדמו"ר הגאון הצדיק רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן זצוק"ל ובנו כ"ק אדמו"ר הגה"צ רבי אברהם יעקב פרידמן שלי…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
כ"ק אדמו"ר הגאון הצדיק
רבי מרדכי שלום יוסף
פרידמן זצוק"ל
ובנו כ"ק אדמו"ר הגה"צ
רבי אברהם יעקב פרידמן
שליט"א מסדיגורה
רבי מרדכי שלום יוסף נולד ב[[י"ז בכסליו]] [[תרנ"ז]] לאביו רבי אהרן בעל "קדושת
אהרן", שהיה דור שלישי בן אחר בן
לרבי [[ישראל מרוז'ין]].
בצעירותו היה מתמיד נפלא ובגיל בר מצוה כבר סיים את הש"ס. בשנת תער"ג בהיותו בן שש עשרה שנים בלבד, ישב על כסאו של אביו כאדמו"ר מסדיגורה, כאשר גם עשרות חסידים קשישים, ובתוכם כאלו שזכו להיות במחיצת הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, מקבלים את מרותו.
החל מראשית כהונתו זכה שגדולי התורה והיראה נהרו מערים רחוקות לחסות בצילו. האדמו"ר נודע כבר באותם הימים כעילוי מופלג שלא פסק פומיה מגירסא, ונתפרסם גם במעשי החסד והצדקה שלו.
בשנת [[תרע"ד]] עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה,
קבע מקום מושבו בווינה{{הערת שוליים|ביחד עם כל אדמור"י בית רוז'ין.}}, שם הקים מוסדות תורה וחסד, ואח"כ פעל רבות להקלת מצוקתם של בני ישראל באירופה לאחר המלחמה.
בהיותו בן ל"ב שנים, הוכתר בכנסיה הגדולה השניה של אגו"י, כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבאד בשנת תרצ"ז היה מראשי המדברים.
בשנת ‏‏תרצ"ג]] ביקר בפעם הראשונה בארץ הקודש,
וב[[תרצ"ט]] לפני פרוץ [[מלחמת העולם]] השניה החליט  להתיישב בה. הוא פעל רבות בכל תחומי ההנהגה של ביצור חומת הדת והפצת התורה, הקים מרכז
תורני חסידי חשוב בצפון תל אביב, ואלפים נמשכו אל האור שבקע מבית מדרשו. מחדרו פעל רבות לאחדות המחנה של שומרי התורה על כל פלגיהם. בד בבד עם הרחבת פעילותו בתל אביב החל להקים את מרכז חסידות סדיגורה בירושלים, שנעשתה עד מהרה למרכז של תורה וגמילות חסדים. בלילו האחרון קרא עם אחד מתלמידיו סדר ק"ש ווידוי, בבוקר כ"ט ניסן תשל"ט ביקש כוס מים ובברכת שהכל פרחה נשמתו. מנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים נחלת יצחק. דברי תורתו נקבצו בספרו "כנסת מרדכי".
ה"כנסת מרדכי" היה בידידות גדולה עם בית ליובאוויטש. הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ, ובהמלך השיחה דיברו אודות ספרו של אביו ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח אל הרבי הריי"צ את הספר, ובמענה קיבל אגרת תודה. כמו כן עסק יחד עמו בעניני הצלת נפשות ברוסיה, ואף על כך
התפרסמו אגרות הדדיות שהחליפו ביניהם.
האדמו"ר התגורר מספר שנים ב[[ארה"ב]]
בשכונת [[קראון הייטס]], ובית מדרשו היה לא הרחק מ[[770]]. ידוע על פעמים מספר שנפגש עם הרבי. הוא עודד את פעולות ליובאוויטש, חתם על הכרוזים של [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]], וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם ל[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]].
אחד מחסידי סדיגורא, התנצל בפני רבו שבנו{{הערת שוליים|הוא הגה"ח ר' יגאל פיזם. גליון "בית משיח"
מס' 10.}} רוצה להיות חסיד חב"ד. הגיב האדמו"ר:  "ער האט זיך אויסגיקליבען א גוטער חיידר" - הוא בחר לעצמו "חיידר" טוב".


בית רוז'ין וליובאוויטש
בית רוז'ין וליובאוויטש


בנו ממלא מקומו רבי אברהם יעקב פרידמן שליט"א נולד בווינה בה' אלול תרפ"ח, היה יד ימינו של אביו הגדול, שימש כרב ביכ"נ "כנסת מרדכי" של חסידי סדיגורה בברוקלין, וב[[תשל"ג]] הקים עפ"י ציוויו את ישיבת סדיגורה בבני ברק ועמד בראשה.
בנו ממלא מקומו רבי אברהם יעקב פרידמן שליט"א נולד בווינה ב[[ה' באלול]] [[תרפ"ח]], היה יד ימינו של אביו הגדול, שימש כרב ביכ"נ "כנסת מרדכי" של חסידי סדיגורה ב[[ברוקלין]], וב[[תשל"ג]] הקים עפ"י ציוויו את ישיבת סדיגורה בבני ברק ועמד בראשה.
בתשל"ט עלה על כסא אביו והתמנה לחבר במועצת
ב[[תשל]] עלה על כסא אביו והתמנה לחבר במועצת
גדולי התורה. דברי תורה שלו מתפרסמים בספרו
גדולי התורה. דברי תורה שלו מתפרסמים בספרו
"עקבי אבירים", בבטאון "מסילות" ובקבצים
"עקבי אבירים", בבטאון "מסילות" ובקבצים
התורנים "כתר ישראל", "קרית מלך" ועוד.
התורנים "כתר ישראל", "קרית מלך" ועוד.


בהזדמנויות רבות מדבר הרבי מסדיגורה בהערצה
בהזדמנויות רבות מדבר הרבי מסדיגורה בהערצה רבה על בית ליובאויטש בכלל, ועל הרבי בפרט. מפורסם בזכרונו הנדיר, ובהיותו אחד המקורות
רבה על בית ליובאויטש בכלל, ועל הרבי בפרט.
החשובים לתולדות בית רוז'ין, מרבה לתאר את הקשרים הרבים לאורך כל הדורות בין בית סבו, הסבא קדישא מרוז'ין לאדמור"י חב"ד לדורותיהם,החל מהרה"ק בעל התניא, דרך כ"ק האדמו"ר
הוא מפורסם בזכרונו הנדיר, ובהיותו אחד המקורות
החשובים לתולדות בית רוז'ין, מרבה לתאר את
הקשרים הרבים לאורך כל הדורות בין בית סבו,
הסבא קדישא מרוז'ין לאדמור"י חב"ד לדורותיהם,
החל מהרה"ק בעל התניא, דרך כ"ק האדמו"ר
ה"צמח צדק" ועד לדורנו אנו.
ה"צמח צדק" ועד לדורנו אנו.


האדמו"ר מפאר בנוכחותו את סיומי הרמב"ם ונוטל
האדמו"ר מפאר בנוכחותו את סיומי הרמב"ם ונוטל חלק באירועים תורנים שונים של חב"ד. באלבום
חלק באירועים תורנים שונים של חב"ד. באלבום
חגיגות הרמב"ם בסיום המחזור הראשון השמיע דברי ברכה
חגיגות הרמב"ם בסיום המחזור הראשון קוראים
והתעוררות ללימוד הרמב"ם, ושיבח את פועל הרבי בענין, כמו בכל הענינים הרבים בהם הוא מזכה את כלל ישראל. הוא הביע את ברכתו ליום הולדתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א לאורך ימים ושנים טובות. הוא עמד על כך שלימוד הרמב"ם כולו שייך לכל אחד ואחד, כפי שהרמב"ם עצמו אומר בהקדמתו. האדמו"ר הזכיר כי אביו הרה"ק זצוק"ל עודד את הדפסת והפצת הרמב"ם להמונים, וכי הגרא"ז מלצר זצ"ל נתן הסכמה להוצאת הרמב"ם לעם".
אנו: "כ"ק האדמו"ר מסדיגורה השמיע דברי ברכה
והתעוררות ללימוד הרמב"ם, ושיבח את פעלו של
כ"ק אדמו"ר שליט"א בענין זה, כמו בכל הענינים
הרבים בהם הוא מזכה את כלל ישראל. הוא הביע
את ברכתו ליום הולדתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א
לאורך ימים ושנים טובות. הוא עמד על כך שלימוד
הרמב"ם כולו שייך לכל אחד ואחד, כפי שהרמב"ם
עצמו אומר בהקדמתו. האדמו"ר הזכיר כי אביו
הרה"ק זצוק"ל עודד את הדפסת והפצת הרמב"ם
להמונים, וכי הגרא"ז מלצר זצ"ל נתן הסכמה
להוצאת הרמב"ם לעם".


האדמו"ר מסדיגורה שבימי חייו של אביו התגורר
בימי חייו של אביו התגורר
תקופה ממושכת בארה"ב, נהג לפקוד מידי פעם
תקופה ממושכת בארה"ב, ואז נהג לפקוד מידי פעם
את מעונו של הרבי שהיה מקדמו תמיד בחביבות
את מעון הרבי שהיה מקדמו תמיד בחביבות
ובכבוד רב, ומספר פעמים ביצע שליחויות בשם
ובכבוד רב, ומספר פעמים ביצע שליחויות בשם
אביו ה"כנסת מרדכי" אל הרבי. לאחר שהתעטר
אביו ה"כנסת מרדכי" אל הרבי. לאחר שהתעטר
בכתר האדמורו"ת, הגיע האדמו"ר מסדיגורה
בכתר האדמורו"ת, הגיע פעמיים ליחידות אצל הרבי. ראה בספר "בצל
פעמיים ליחידות אצל הרבי. ראה בספר "בצל
החכמה" רשימת השיחה ביחידות מיום ד' תמוז
החכמה" רשימת השיחה ביחידות מיום ד' תמוז
תש"מ. דובר בין השאר אודות: פגישת הרבי
תש"מ. דובר בין השאר אודות: פגישת הרבי
39,916

עריכות

תפריט ניווט