מרדכי שלמה פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:מרדכי שלמה פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:מרדכי שלמה פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו"ר]] רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]]רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' האדמו"ר מבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם ב[[ארה"ב]].
[[קובץ:פרידמן ליד הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]
 
==תולדותיו==
[[קובץ:פרידמן ליד הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|יושב לשמאל [[הרבי]] בשנת [[תש"ו]]]]
[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]
[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]
[[קובץ:פרידמן אלטהויז וקרסיק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם ר' [[פנחס אלטהויז]] ור' [[אליעזר קרסיק]] ז"ל]]
 
[[קובץ:פרידמן בוחן ילדים בתל אביב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר  בוחן ילדים ב[[תל אביב]].]]
רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' האדמו"ר מבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם ב[[ארה"ב]].
==תולדותיו==
האדמו"ר נולד בבויאן ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד ישראל מרוז'ין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי [[יוחנן מרחמסטריווקא]] בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]]‎‎. התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות ב[[לימוד התורה]] בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון [[תרס"ח]] נישא לבתו של ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז נכד האוהב ישראל מאפטא. בתרע"ז בהיותו בן כ"ו שנים הוכתר לישב על כסא אביו.
האדמו"ר נולד בבויאן ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד ישראל מרוז'ין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי [[יוחנן מרחמסטריווקא]] בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]]‎‎. התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות ב[[לימוד התורה]] בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון [[תרס"ח]] נישא לבתו של ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז נכד האוהב ישראל מאפטא. בתרע"ז בהיותו בן כ"ו שנים הוכתר לישב על כסא אביו.


שורה 14: שורה 13:


כיסופים לגאולה מילאו את כל ישותו והרבה להתעניין במצב ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]] ולהתפלל עבורם. ב[[תשי"ג]] יסד את הישיבה הקדושה "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]], המתנוססת לשם ולתהלה. בשנת [[תשכ"ח]] חלה וגם בגבור עליו מחלתו המשיך בעבודת הקודש ובהתמדתו העצומה ב[[תורה]], עד שנסתלק ביום ה' אדר [[תשל"א]] ונטמן בהר הזיתים.
כיסופים לגאולה מילאו את כל ישותו והרבה להתעניין במצב ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]] ולהתפלל עבורם. ב[[תשי"ג]] יסד את הישיבה הקדושה "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]], המתנוססת לשם ולתהלה. בשנת [[תשכ"ח]] חלה וגם בגבור עליו מחלתו המשיך בעבודת הקודש ובהתמדתו העצומה ב[[תורה]], עד שנסתלק ביום ה' אדר [[תשל"א]] ונטמן בהר הזיתים.
==קשיו עם אדמו"ר הריי"צ==
==קשיו עם אדמו"ר הריי"צ==
[[קובץ:פרידמן אלטהויז וקרסיק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם ר' [[פנחס אלטהויז]] ור' [[אליעזר קרסיק]] בביקור ב[[לוד]]]]
[[קובץ:פרידמן בוחן ילדים בתל אביב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר  בוחן ילדים בחיידר חב"ד ב[[תל אביב]]]]
[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב אל הרבי מבויאן{{הערת שוליים|ב[[י"א אבלול]] [[תש"א]] אגרת א'תקכ.}} בתור נשיא אגודת האדמורי"ם ב[[ארה"ב]] לקבוע [[תענית ציבור]]  יחד עם הרב הרצוג, הרב דושינסקי, רבני הספרדים, והרב [[יחזקאל אברמסקי]]. כמו"כ עמד עמו הרבי בקישר מכתבים בענין האגודה למען שמירת שבת שהקים.
[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב אל הרבי מבויאן{{הערת שוליים|ב[[י"א אבלול]] [[תש"א]] אגרת א'תקכ.}} בתור נשיא אגודת האדמורי"ם ב[[ארה"ב]] לקבוע [[תענית ציבור]]  יחד עם הרב הרצוג, הרב דושינסקי, רבני הספרדים, והרב [[יחזקאל אברמסקי]]. כמו"כ עמד עמו הרבי בקישר מכתבים בענין האגודה למען שמירת שבת שהקים.


תפריט ניווט