מרדכי שלמה פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי מרדכי שלמה פרידמן האדמו"ר מבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם באמריקה.

הרב פרידמן נולד בבויאן ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד ישראל מרוז'ין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא בנו של הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל. הוא התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות בלימוד התורה בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון [[תרס"ח]] נישא לבתו של הרה"ק ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז )נכד האוהב ישראל מאפטא. בתרע"ז בהיותו בן כ"ו שנים הוכתר לישב על כסא אביו.

בתרפ"ז התיישב ב[[ניו יורק]] ועד מהרה נודע בצדקותו ורבים השכימו לפתחו ושקדו על דלתותיו לדרוש את ה', ולבקש את ברכותיו הקדושות שפעלו ישועות בקרב הארץ. כך הצליח להקים באמריקה של אז, את המלכות האצילית של בויאן, ולגדל דור חדש של אברכים חסידיים עובדי ה'. כמו"כ היה פעיל הרבה בעניני הכלל, ואחרי המלחמה התגייס לשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה, ולעזרת הפליטים.

אהבת ישראל שבערה בו היתה לשם דבר והרבה לפזר סכומים גדולים לצדקה, תוך שהוא עצמו מסתפק במועט שבמועט. ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ושמר את החזקה שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על ההדלקה ב[[ל"ג בעומ]]ר במירון, וכשנבצר ממנו לבוא מינה לכך שליח את רבה של צפת.

כיסופים לגאולה מילאו את כל ישותו והרבה להתעניין במצב ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]] ולהתפלל עבורם. ב[[תשי"ג]] יסד את הישיבה הקדושה "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]], המתנוססת לשם ולתהלה. בשנת [[תשכ"ח]] חלה וגם בגבור עליו מחלתו המשיך בעבודת הקודש ובהתמדתו העצומה ב[[תורה]], עד שנסתלק ביום ה' אדר [[תשל"א]] ונטמן בהר הזיתים.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב אל הרבי מבויאן{{הערת שוליים|בי"א אלול תש"א אגרת א'תקכ.}} בתור נשיא אגודת האדמורי"ם בארה"ב לקבעו תענית ציבור  יחד עם הרב הרצוג, הרב דושנינסקי, רבני הספרדים, והרב [[יחזקאל אברמסקי]]. כמו"כ עמד עמו הרבי בקישר מכתבים בענין האגודה למען שמירת שבת שהקים.

 

:::''"כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' פרשת תולדות הבע"ל נתחיל בכתיבת ספר התורה לזכרון חללי אירופה הי"ד, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים מהאדמורי"ם, אודים מוצלים מאש, היתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו"{{הערת שוליים|בכ"ג מרחשון תש"ז אגרת ב'תתקנא השיב הרבי כי הוא שולח את רבי שמואל שליט"א הלוי לעוויטין, להשתתף בשליחותו באסיפתם הכבודה.}}.

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] היה האדמו"ר מבויאן ביחסי ידידות קרובים ביותר עם הרבי והתראו כמה פעמים. והרבי שלח מכתב אל האדמו"ר מבויאן בברכת מזל טוב להולדת נכדתו.