שביעי של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

הרבי מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא קריעת ים סוף, שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב  בוקע ים לפני '''משה''', ולכן כתיב  ״אז ישיר גו׳״ לשון יחיד- אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגה משה; ואילו אחרון של פסח קשור עם הארת ה[[משיח]], כנ״ל.

ובכללות מבואר שזהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהיתה ע״י משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.

זהו הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח,  מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו — כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות.

בחג הפסח [[תרס"ו]], הידועה כשנת ה[[קץ]] אשר היתה שנה מופלאה וזכורה בקרב ימי החסידים כפסח מלא גילויים מרעישים מהרבי [[הרש"ב]], תיקן הרש"ב

את התקנה הקדושה של הד' כוסות בעת סעודת משיח.