39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
כמו כן היה ידידם של שאר גדולי ישראל בדורו. בצעירותו למד עם הגאון ר' [[יוסף רוזין]] (הגאון מרוגטשוב) שהיה חסיד חב"ד, והיה ידיד של [[החפץ חיים]] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. העריץ ביותר את האדמו"ר מגור - רבי [[יהודה לייב אלתר]] מ[[גור]] בעל השפת אמת, ולאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים. | כמו כן היה ידידם של שאר גדולי ישראל בדורו. בצעירותו למד עם הגאון ר' [[יוסף רוזין]] (הגאון מרוגטשוב) שהיה חסיד חב"ד, והיה ידיד של [[החפץ חיים]] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. העריץ ביותר את האדמו"ר מגור - רבי [[יהודה לייב אלתר]] מ[[גור]] בעל השפת אמת, ולאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים. | ||
הוא התנצל לפני רבה של מינסק, על | הוא התנצל לפני רבה של מינסק, על ריבוי התלאות שהיו לאנשי עירו מצד ה[[מתנגדים]], והסביר את המנעותו של ה[[גר"א]] מלקבל את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], בכך שהיה אנוס בגזירת [[מצוות כיבוד אב ואם|כיבוד אם]]. {{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}} | ||
== ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב == | == ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב == | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
השתתפו יחד בפעולות ואסיפות שונות לחיזוק היהדות. באסיפות השתתפו גם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי חיים מבריסק]], [[רבי דוד מקרלין]] ועוד גדולי ישראל<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&pgnum=367 אגרות קודש - אדמ"ר הרש"ב]</REF>. | השתתפו יחד בפעולות ואסיפות שונות לחיזוק היהדות. באסיפות השתתפו גם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[רבי חיים מבריסק]], [[רבי דוד מקרלין]] ועוד גדולי ישראל<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&st=%u05de%u05d1%u05e8%u05d9%u05e1%u05e7&pgnum=367 אגרות קודש - אדמ"ר הרש"ב]</REF>. | ||
ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי | ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של האדמורי"ם רבי דוד פרידמן מ[[קרלין]] ורבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים. הגר"ח נאם באסיפה, ובמהלך האסיפה, קרא הגר"ח לחפץ חיים שיבוא וינאם, על אף זקנותו וחולשתו{{הערת שוליים|תורת חיים עמ' ר'.}}. | ||
אחר אותה אסיפה, | אחר אותה אסיפה, ב[[אייר]] תע"ר באו הגר"ח ואדמו"ר הרש"ב לפרטרבורג, והתעכבו בה עד סוף חודש סיוון, בכדי לסדר ענינים נחוצים עבור הכלל. ב[[חג השבועות]] התארח הגר"ח אצל אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב אמר מאמר על המדרש רבה "ברכי נפשי את ה', מה הקב"ה ממלא את כל העולם אף נשמה ממלאת את כל הגוף", והסביר על פי שיטת הרס"ג שכמו שהאדם מכיר חיותו על ידי שרואה בעין חיות נפשו, כך נכרת חיות ה' הממלאת ומחיית את כל העולם בעין. הגר"ח אמר מאמר על הפסוק תורת ה' תמימה, וע"פ המובא במ"ר: רבי ירמיה וחרינא, רבי ירמיה אמר למה היא תמימה משום שהיא משיבת נפש, וחרינא אמר למה היא משיבת נפש לפי שהיא תמימה{{הערת שוליים|אג"ק מהריי"צ מכתב א' תל"ט, תורת חיים.}}. | ||
באותם אסיפות, בהם השתתפו כל גדולי הדור, בילה רבי חיים את רוב זמנו עם ידידו אדמו"ר הרש"ב. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, הוא השיב: אמנם ה[[תורה]] ניתנה על [[הר סיני]], אך [[בית המקדש]] נבנה דווקא על [[הר המוריה]] בו נעקד [[יצחק אבינו]], שכן '''[[קדושה]]''' באה דווקא על ידי [[מסירות נפש]]{{הערת שוליים|תורת חיים, אמרים ועובדות לבית בריסק על התורה, עמ' כט.}}. | באותם אסיפות, בהם השתתפו כל גדולי הדור, בילה רבי חיים את רוב זמנו עם ידידו אדמו"ר הרש"ב. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, הוא השיב: אמנם ה[[תורה]] ניתנה על [[הר סיני]], אך [[בית המקדש]] נבנה דווקא על [[הר המוריה]] בו נעקד [[יצחק אבינו]], שכן '''[[קדושה]]''' באה דווקא על ידי [[מסירות נפש]]{{הערת שוליים|תורת חיים, אמרים ועובדות לבית בריסק על התורה, עמ' כט.}}. |
עריכות