קדיש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 37 בתים ,  1 באוגוסט 2010
שורה 12: שורה 12:
=== קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב ===
=== קדיש שלאחר התפילה כשאין חיוב ===


ה''חסיד'' רבי [[שניאור זלמן דוכמן]], שאל את הרבי בנוגע לאמירצ קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.
ה''חסיד'' רבי [[שניאור זלמן דוכמן]], שאל את הרבי בנוגע לאמירת קדישים אחר התפילה במקום שאין יתום.


משיב לו [[הרבי]]: והנה בבירור הנ"ל:
משיב לו [[הרבי]]: והנה בבירור הנ"ל:


א) כבר נפסק בשו"ע<REF> או"ח סי' קל"ב ס"ב בהגהה</REF> דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא ג"כ ברמ"א<REF> שו"ע יו"ד סי' שע"ו סעיף ד'.</REF>
* נפסק בשו"ע<REF> או"ח סי' קל"ב ס"ב בהגהה</REF> דאפילו במקום שאין יתום יאמרו הקדישים בשביל מתים דכולי עלמא, אלא שיאמר מי שאין לו אב ואם או כשאין האב והאם מקפידים. ועד"ז הוא ג"כ ברמ"א<REF> שו"ע יו"ד סי' שע"ו סעיף ד'.</REF>


ב) במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה<REF>ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,<REF> בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF>וראה ג"כ לקו"ת מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל<REF>כמבואר בפע"ח וכו' שם,</REF> הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. וע"ד פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.
* במקום שאין בירור בנגלה סומכין על הנמצא בקבלה<REF>ראה שערי תשובה או"ח סכ"ה סקי"ד</REF>. וע"פ המבואר בתורת הקבלה,<REF> בפע"ח בשער הקדישים ובכ"מ, בשער הכוונות, בסידור האריז"ל ועוד</REF>, אמירת הקדישים הוא בין עולם לעולם, שלכן יש לאומרם גם בין תפלה לדוד וקוה ובין קוה לעלינו, עיי"ש.<REF>וראה ג"כ לקו"ת מסעי (צב, ב), שיחת י"ב תמוז תש"ז (אות יד-יח) לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.</REF> ואף שבקדיש שלאחר עלינו אין טעם הנ"ל<REF>כמבואר בפע"ח וכו' שם,</REF> הנה מובא שם טעם אחר שהוא שייך גם כשאין חיוב בביהמ"ד. וע"ד פסק הרמ"א - בשביל מתים דכולי עלמא.


ג) ובפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.</REF>
* בפרט שאמירת הקדיש יש בו ענין מצד עצמו - כמובן מהמבואר<REF>ר"ח שער הקדושה פרק י"ז ד"ה בפרט ובהקדמת ע"ח ד"ה ועשה טוב</REF> בפירוש תיבת צדיק: צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות<REF>הובא באחרונים ובשולחנו של רבנו הזקן או"ח ריש סי' נ"ה. ויש להעיר שם, דמתחיל דהקדישים דסדר התפלה הם לא פחות מז'.</REF>


ומסיים, ע"פ הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).
ומסיים, ע"פ הנ"ל, שראוי לכל אדם להזהר שלא לפחות מלענות עשרה קדישים בכל יום. ודוחק לומר שמזהיר את האדם להיות באיזה מנינים כדי למלאות מספר הקדישים, אלא שהכוונה גם לאותם הקדישים שהם משום מנהג, או שלאחרי לימוד אגדה).


ד) ואין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.
* אין זה מקרי קדיש ללא צורך, כיון שמנהג ישראל תורה היא, והרי אומרם בשביל איזה כוונה.


ה) כן אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכה - דכיון שאם היו חיובים בביהכנ"ס - היו אומרים הקדישים - נכנס זה בסדר תפלת הצבור ואורך זמנה - וסבור וקבל.
* אין שייך בזה הטעם דטורח הצבור וביטול מלאכהדכיון שאם היו חיובים בביהכנ"ס היו אומרים הקדישים, נכנס זה בסדר תפלת הצבור ואורך זמנה, וסבור וקבל.


ו) אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] <REF>נדפס בקונטרס ס"ח</REF> שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו'
* אין להקשות ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] <REF>נדפס בקונטרס ס"ח</REF> שכותב להזהר באמירת קדיש דרבנן שלאחרי ברייתא דר' ישמעאל, דלכאורה למה אינו מזהיר על הקדישים שלאחרי שיר של יום וכו', די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.


- די"ל בפשיטות שאמירת הקדיש הנ"ל בטלוהו באותו בית הכנסת אשר אליהם נכתב המכתב, וככתוב שם, ולא בטלו הקדישים הנ"ל.
* בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור תו"א - [[תש"א]].</REF>.
 
ז) בקדיש לאחרי תהלים מחלק כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבאם יש חיוב יאמרוהו אחרי כל ספר. ובאם לאו - רק פעם אחת אחרי כל התהלים <REF>כנדפס בסידור תו"א - [[תש"א]].</REF>.


אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור <REF>הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל</REF>.
אבל אין לדמותו לנדון דידן, כי אמירת קדיש בין ספר לספר - בתהלים - חידוש הוא. וכידוע מנהגינו באמירת ברכי נפשי ולדוד ה' אורי שלאחרי שיר של יום - שאומרים קדיש רק פ"א לאחרי כל המזמורים שלא להרבות בקדישים בין מזמור למזמור <REF>הובא בשער הכולל פי"א סקכ"ט הנ"ל</REF>.


ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.
ודיו לחידוש זה - כשיש חיוב על אתר.


== מסקנת הדברים לומר כל הקדישים ==
== מסקנת הדברים לומר כל הקדישים ==

תפריט ניווט