395
עריכות
יהודה חיטריק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
אולם בכך לא בא הסוף לנדודיו של הרב חיטריק. בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי. | אולם בכך לא בא הסוף לנדודיו של הרב חיטריק. בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי. | ||
רדיפותיהם של אנשי ה'יבסקציה' לא הקלו. בסוף חורף תרפ"א החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ. | רדיפותיהם של אנשי ה'[[יבסקציה]]' לא הקלו. בסוף חורף [[תרפ"א]] החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ. | ||
הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם. | הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם. | ||
הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם הרש"ג שהתקיימה בחודש סיון באותה שנה. הייתה זו חתונה צנועה מאוד, שכן בגלל המצב הכלכלי לא היה בחנויות 'משקה'. "מחותני הרב ר' חיים אליעזר קרסיק ע"ה" - סיפר הרב חיטריק - "היה אז עסוק בעשיית לימאנאד - היינו מים מתוקים, הוא הכין משקה לימאנאד לצורך החתונה ובבית כ"ק אפו 'טארט' מזונות. כ"ק אדמו"ר הלך בעצמו באולם וחילק לכל אחד חלק 'טארט' וכוס לימונאד, שיאמרו 'לחיים' ויברכו את החתן והכלה ואת המחותנים שיחיו". | הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש סיון באותה שנה. הייתה זו חתונה צנועה מאוד, שכן בגלל המצב הכלכלי לא היה בחנויות '[[משקה]]'. "מחותני הרב ר' [[חיים אליעזר קרסיק]] ע"ה" - סיפר הרב חיטריק - "היה אז עסוק בעשיית לימאנאד - היינו מים מתוקים, הוא הכין משקה לימאנאד לצורך החתונה ובבית כ"ק אפו 'טארט' מזונות. כ"ק אדמו"ר הלך בעצמו באולם וחילק לכל אחד חלק 'טארט' וכוס לימונאד, שיאמרו 'לחיים' ויברכו את החתן והכלה ואת המחותנים שיחיו". | ||
מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר פולטבה | מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[פולטבה]] שב[[אוקראינה]]. | ||
באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב אנ"ש ברחבי רוסיה. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה מסירות נפש, שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. מלחמת העולם הראשונה יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל. | באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]], שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. מלחמת העולם הראשונה יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל. | ||
במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר מאמרי חסידות ומחייה את נפשותיהם של החסידים שהיו רחוקים | במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר [[מאמר|מאמרי]] חסידות ומחייה את נפשותיהם של החסידים שהיו רחוקים מ[[בית רבי]]. "הרבה מאנ"ש לא ידעו שאדמו"ר הריי"צ קיבל את הנשיאות ובכל שבת קודש אומר מאמר דא"ח, והמאמרים ארוכים בהסבר גדול, וחזרתי בכל עיר מאמר דא"ח", הוא מספר. "המצב היה ירוד בכל מקום בואי, ולא ראיתי כסף מזומן, שכל המסחר היה מצומצם, כל העסקים היו עם הנכרים במקום כסף היה ענין חליפין, היינו שהיו מביאים זרעונים, חיטה או דגן וכדומה". | ||
המצב הכלכלי היה כה קשה, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייס. "בכל מקום שבאתי הבטיחו לי שבמשך הזמן יוטב המצב, בטח ישלחו לעזרת הישיבה, ולא קיבלתי אפילו להוצאות הדרך, והייתי מוכרח לנסוע בלא כרטיס". | המצב הכלכלי היה כה קשה, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייס. "בכל מקום שבאתי הבטיחו לי שבמשך הזמן יוטב המצב, בטח ישלחו לעזרת הישיבה, ולא קיבלתי אפילו להוצאות הדרך, והייתי מוכרח לנסוע בלא כרטיס". | ||
בשנת תרפ"ה החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' מאיר נח לרמן, ושנה לאחר מכן, הגיע בברית הנישואין עם מרת קיילא, בתו של הרב אהרן תומארקין, רב ואב"ד בחרקוב. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה. | בשנת [[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית הנישואין עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומארקין]], רב ואב"ד [[בחרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה. | ||
הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומארקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים. | הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'[[שקולע]]' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומארקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים. | ||
== הג.פ.או. לוחץ למנותו כגבאי == | |||
טבעת החנק סביב חסידי חב"ד בחרקוב, הלכה והתהדקה. בשנת [[תרצ"ט]] הגיע לכלל התנגשות עם הג.פ.או., כפי שסיפר ברשימותיו: "הגוי מהג.פ.או. בעל התיק של בתי הכנסת, היה מנגד גדול לכך שלומדים בבית הכנסת [[מצ'נאסקי]] בין מנחה לערבית, או קודם התפילה, או לאחר התפילה, באומרו שבית הכנסת הוא רק לתפילה ולא לתורה. הגבאי הישיש, החסיד ר' [[מאיר משה מרקוביץ]], היה מתווכח עמו שאינו כן, אבל הוא הרשע היה השכם והערב תובע מהגבאי לקיים את דברו. בראותו שעם ר' משה מאיר אינו יכול לפעול הרבה, וברשימה של האחראים על רכוש בית הכנסת כולם היו אנשים זקנים, ורק שני אברכים צעירים לימים והם: [[בנציון שם טוב]] ואני, ראה הגוי הרשע מציאה ליפול עליה. כאשר נאמר לו כי בנציון שם טוב כבר נשלח ל[[סיביר]], החליט שאני אקבל את הגבאות... | |||
טבעת החנק סביב חסידי חב"ד בחרקוב, הלכה והתהדקה. בשנת תרצ"ט הגיע לכלל התנגשות עם הג.פ.או., כפי שסיפר ברשימותיו: "הגוי מהג.פ.או. בעל התיק של בתי הכנסת, היה מנגד גדול לכך שלומדים בבית הכנסת מצ'נאסקי בין מנחה לערבית, או קודם התפילה, או לאחר התפילה, באומרו שבית הכנסת הוא רק לתפילה ולא לתורה. הגבאי הישיש, החסיד ר' מאיר משה מרקוביץ, היה מתווכח עמו שאינו כן, אבל הוא הרשע היה השכם והערב תובע מהגבאי לקיים את דברו. בראותו שעם ר' משה מאיר אינו יכול לפעול הרבה, וברשימה של האחראים על רכוש בית הכנסת כולם היו אנשים זקנים, ורק שני אברכים צעירים לימים והם: בנציון שם טוב ואני, ראה הגוי הרשע מציאה ליפול עליה. כאשר נאמר לו כי בנציון שם טוב כבר נשלח | |||
"אך לא הייתה בידו הרשות לשלוח לי פסק הזמנה על ידי המשטרה, ונתן כתב הזמנה על ידי השמש של בית הכנסת. כאשר בא השמש, אמרתי לו שבני ביתי יחתמו לו שלא מצא אותי בבית. עבר חודש ימים, והוא ציוה לשמש שלא ילך מביתי עד שימסור ההזמנה לידי, כשבא לביתי לא קיבלתי ממנו את ההזמנה, ואמרתי לו שיכתוב שאני לא הייתי בביתי. השמש אמר שהגוי הרשע אמר לו, שלא יצא מביתי עד שימסור לידי, וזרק ההזמנה ויאמר, שמסר לידי. | "אך לא הייתה בידו הרשות לשלוח לי פסק הזמנה על ידי המשטרה, ונתן כתב הזמנה על ידי השמש של בית הכנסת. כאשר בא השמש, אמרתי לו שבני ביתי יחתמו לו שלא מצא אותי בבית. עבר חודש ימים, והוא ציוה לשמש שלא ילך מביתי עד שימסור ההזמנה לידי, כשבא לביתי לא קיבלתי ממנו את ההזמנה, ואמרתי לו שיכתוב שאני לא הייתי בביתי. השמש אמר שהגוי הרשע אמר לו, שלא יצא מביתי עד שימסור לידי, וזרק ההזמנה ויאמר, שמסר לידי. | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
"כה נמשך בערך שנה, הוא שלח הזמנות, וענו שאינני בביתי, עד שבקיץ תרצ"ט בעת שפרצה מלחמת העולם השנייה, הפסיק לקרוא לי". | "כה נמשך בערך שנה, הוא שלח הזמנות, וענו שאינני בביתי, עד שבקיץ תרצ"ט בעת שפרצה מלחמת העולם השנייה, הפסיק לקרוא לי". | ||
באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר | באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר ב[[גרוזיה]], שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת תרצ"ט, הבטתי מהחלון ונדמה היה לי ששי"ג ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה. | ||
"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי ששי"ג היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו שי"ג אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות 'תומכי תמימים'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך נחום יצחק פינסון, ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב!!! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו". | "בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי ששי"ג היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו שי"ג אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות 'תומכי תמימים'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב!!! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו". | ||
הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע. | הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע. | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
היה זה באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, כשלפתע נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק". | היה זה באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, כשלפתע נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק". | ||
בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים .. ושם היו מגוריי מחנוכה עד אחר פורים [שנת תרצ"ט]" | בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים .. ושם היו מגוריי מחנוכה עד אחר [[פורים]] [שנת תרצ"ט]". | ||
במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקאוו]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]]. | |||
בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד. | |||
== בהפצת חסידות == | |||
בתום המלחמה - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות בבריחה הידועה יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. | |||
עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרה"ח ר' [[חיים חייקין]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות ו[[חינוך הכשר]] במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר" ([[אגרות קודש (הריי"צ)]] הריי"צ חלק ט' עמוד קעח). | |||
לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר ב[[הולנד]], ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר: "בזה הנני לבקשו לעשות נסיעה על זמן קצר למדינת האלאנד אשר מטרת נסיעתו תהיה להתוודע שמה מפרטיות מצב הילדים היתומים ל"ע, הנמצאים בבתי הגויים, ויחקור על דבר מספר הילדים, איך הוא האפשרות להוציאם ולספחם לבתי חינוך כשרים, ואם יש מי המשתדל עבורם, בטח ימצא דרך להתקשר בזה עם הרבנים והעסקנים דבמדינת האלאנד ולשלוח אלי הרצאה מפורטת על דבר זה. | |||
כן יתעניין בהיותו שמה אם יש אפשרות עבור ידידינו אנ"ש שי' להסתדר בהאלאנד באיזה משרה של רבנות [[שו"ב]] והדומה או באיזה ענין של מסחר. | |||
הנני מקוה אשר בעזה"י יוכל להשיג הרישיון כניסה להאלאנד וימהר נסיעתו צלחה בהקדם האפשרי והשי"ת יהיה בעזרו ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]..." (שם, עמוד שנ). | |||
בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ביקש ממנו הרבי מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה. | |||
הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות, וקרבם ל[[מאור שבתורה]]. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של '[[אגודת ישראל]]', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה" (אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא). | |||
שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[תש"י]], היגר ל[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה. | |||
ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד התניא יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה" (אג"ק הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו). | |||
"המאמר לקח" | == "המאמר לקח" == | ||
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, התקשר בלב ונפש לרבי מה"מ. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה. | לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, התקשר בלב ונפש לרבי מה"מ. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה. | ||