אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

החזו"א פרסם את ספרו הראשון בשם "חזון איש" עוד בקוסובה, בעילום שם. כן היה מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר]] גרודוזינסקי הכירו והעריכו, ואף הגיב על דבריו באותם עלונים. הוא היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו.

נחשב למחדש בהלכה - חלק על פסקים מקובלים של רבני ארץ ישראל, בנושאי [[שמיטה]], [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.

בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה הלכתית קשה בגין קו התאריך, מכיון שיש הסבורים שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית.<REF> לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין.</REF> לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל<REF> [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.</REF> שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון.  

[[הרבי]] סבר כי שיטתו בנוגע קו התאריך הינה דחוקה.<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF>

בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון אי"ש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] כזית, כביצה וכו', ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזו"א ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד תוקף את עמדתו ההלכתית של השני.

למרות המחלוקת, היו החזו"א והגרא"ח נאה בידידות גדולה{{הערת שוליים|בענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, כמו כן היו ביניהם ביטויי הערצה: החזו"א: כתב לר' חיים: "כבוד ידיד נפשי שליט"א", ור' חיים כותב לו "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש". כמו"כ ביקרו איש את רעהו מספר פעמים.}}

החזון אי"ש התנגד לשיטת [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושא מקווה [[בור על גבי בור]], ועשה רבות בכדי שלא יבנו מקוואות כאלו{{מקור}}.

הרב [[איסר פרנקל]] כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ובו הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזו"א ועל גדולים אחרים. [[הרבי]] כתב לו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חי"א עמ' שמ"ז.}} כי לא ראוי להכניס זה לצד זה פרקים על גדולים שחלקם מנגדים זה לזה, ויש שאמרו{{הערת שוליים|ראה ב[[שבועון בית משיח]] גליון י"א ניסן [[ה'פרצת]] במאמרו של הרב [[אסף פרומר]].}} כי הכוונה לפרק על החזו"א. יש שאומרים כי הבעיה היתה בעיקר מכיון שאת אדמו"ר הריי"צ תיאר כמקים צבא של חסידים ואילו את החזו"א הכתיר בתארים מופלגים: "גדול חכמי התורה בדורנו גאון וצדיק".

{{הערות שוליים}}