רבי מנא: הבדלים בין גרסאות בדף

ובפרט שיש דיעות שאין הכרח לומר שהצבת הראשונה היתה ברי' בידי שמים, כי "אפשר יעשנה בדפוס כו'", ולמה ליה להירושלמי להכנס כאן בהמשא ומתן ולהסיק שהצבת הראשונה היתה בריאה בידי שמים [והרי גם אם נעשתה בידי אדם, נעשו כמה צבתות ממנה].

מבאר [[הרבי]]{{הערת שוליים|[[לקוטי שיחות]] כרך לא [[פרשת יתרו]] שיחה ג.}}: מקורו של מאמר זה הוא{{הערת שוליים|כמ"ש בפני משה.}} בתוספתא כאן, וז"ל התוספתא: הלכות שבת... כהררין תלוין בשערה מקרא מועט והלכות מרובות ואין להם על מה שיסמכו, מכאן אמר ר' יהושע צבתא בצבתא מתעבדא צבתא דקמייתא מה הוית הא לאו בריה הות.

ובזה מובן היטב הטעם שבתוספתא הובא אופן יצירת הצבת הראשונה, שהיא בידי שמים — כי זהו הדמיון לשבי תת שבת, שמקורן ועיקרן של ה"הלכות מרובות" דשבת הוא — "מקרא{{הערת שוליים|מועט.}}", תורה שבכתב שהיא "בידי שמים"; ומזה נסתעפו אח"כ "הלכות מרובות", עד לריבוי השבותין גזירות וסייגים שמד רבנן9 — בדומה לצבתות הרבה שנעשו בידי אדם, מכחה של הצבת הראשונה.

ולי זה מבאר הרבי, שגם בירושלמי כאן (ש הביא ג"כ השקו"ט ע"ד בריאת הצבת ה ראשונה) הכוונה כמו בתוספתא10, ומ"ש "משביתה אחת למדו כו'" לא קאי על שבות דרבנן{{הערת שוליים|כפירוש הפני משה.}}, אלא על ענין השביתה המפורש בתורה, שהוא "מקרא מועט" ("שביתה אחת"), שממנו למדו "שביתות הרבה" — ריבוי איסורי שבות דרבנן.