39,916
עריכות
משתמש:שלום/משנתי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(סיום העברה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
:למי שעדיין לא יודע יש דרך '''ליהנות מהחיים'''. זה מתחיל [[עולם הזה|כאן]] וממשיך [[עולם הבא|שם]]. | :למי שעדיין לא יודע יש דרך '''ליהנות מהחיים'''. זה מתחיל [[עולם הזה|כאן]] וממשיך [[עולם הבא|שם]]. | ||
כותב'''רבינו אברהם מן ההר''' מגדולי הראשונים בחידושי נדרים מח.: | |||
ולאו קושיא היא, דלא שייך טעמא | '''הריני עליך חרם המודר אסור כו', ואסורים בדבר של אותה העיר כגון כו' וה[[ספר תורה|ספרים]].''' ואיכא מאן דמקשה והיאך נאסרים לקרות בספרים, והלא [[מצווה]] היא, ו[[מצוות]] לאו [[תענוג|ליהנות]] [[מתן תורה|ניתנו]]. | ||
ולאו קושיא היא, דלא שייך טעמא ד[[מצוות]] לאו ליהנות ניתנו אלא במצווה שהיא תלויה ב[[מעשה]], שכשאדם עושה אותה '''אינו מתכוין לדבר הנאה, שאינו עושה אותה להנאת [[גוף|גופו]]''' אלא לעשות מה שנצטווה מאת [[הקב"ה|השם]], אבל [[תורה|מצוות לימוד]] שהוא ענין ציור ה[[לב]] [[דעת|וידיעת]] ה[[אמת]], <span style='color: red'>'''עיקר הציוי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו,'''</span> כדכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ומשום הכי אָבֵל אסור לקרות בתורה וב[[נביאים]] ובכתובים, מפני שהם [[שמחה|משמחים]] לבו על כרחו, הלכך לא שייך למימר במצוות לימוד דלא ניתן ליהנות, '''שעיקר מצוותו היא ההנאה והתענוג במה שמשיג ומבין בלימודו''', הלכך כשהדירו זה את זה או הדיר זה את זה אסור לקרות בספר האוסר, שהרי על כרחו מגעת לו הנאה מממונו.) | |||
וכן פסק [[הרמב"ם]] ב[[ספר המצוות]]: המצווה השלישית היא שנצטוינו על [[אהבה|אהבתו יתעלה]], והוא שנתבונן ונסתכל במצוותיו ופעולותיו, כדי '''שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג,''' וזוהי האהבה המצווה עלינו. ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלקיך, יודע אני, איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר ויודע את מי שאמר והיה העולם. הנה ביארנו לך '''שבהשכלות תבא לידי השגה וימצא לך התענוג ותבא האהבה בהכרח'''. | וכן פסק [[הרמב"ם]] ב[[ספר המצוות]]: המצווה השלישית היא שנצטוינו על [[אהבה|אהבתו יתעלה]], והוא שנתבונן ונסתכל במצוותיו ופעולותיו, כדי '''שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג,''' וזוהי האהבה המצווה עלינו. ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלקיך, יודע אני, איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, שמתוך כך אתה מכיר ויודע את מי שאמר והיה העולם. הנה ביארנו לך '''שבהשכלות תבא לידי השגה וימצא לך התענוג ותבא האהבה בהכרח'''. | ||