2,628
עריכות
חב"דפדיה:תולדות חסידות חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תרנ"ז – יסוד ישיבת תומכי תמימים
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 451: | שורה 451: | ||
===תרנ"ז – יסוד ישיבת תומכי תמימים=== | ===תרנ"ז – יסוד ישיבת תומכי תמימים=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=ישיבת תומכי תמימים}} | |||
בשנים שלפני ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים]], הצליחה 'תנועת ההשכלה' לחדור ללבותיהם של צעירים יהודים רבים. המשכילים נטעו בהם ארס, הרס וחורבן רוחני. גם לתוך הישיבות, שהיו אז ברחבי [[פולין]] ו[[ליטא]], הצליחו המשכילים לחדור וגרמו להידרדרות רוחנית בקרב תלמידי הישיבות. היתה סכנה ממשית שתנועת ההשכלה תכבוש ותשתלט על הדור הצעיר. | בשנים שלפני ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים]], הצליחה 'תנועת ההשכלה' לחדור ללבותיהם של צעירים יהודים רבים. המשכילים נטעו בהם ארס, הרס וחורבן רוחני. גם לתוך הישיבות, שהיו אז ברחבי [[פולין]] ו[[ליטא]], הצליחו המשכילים לחדור וגרמו להידרדרות רוחנית בקרב תלמידי הישיבות. היתה סכנה ממשית שתנועת ההשכלה תכבוש ותשתלט על הדור הצעיר. | ||
| שורה 461: | שורה 462: | ||
לאחר יותר משנה, בליל [[שמחת תורה]] [[תרנ"ט]], בשעת ה[[הקפות]], הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] כי שמו של הישיבה שייסד יהי' '[[תומכי תמימים]]' - "הישיבה שמה 'תומכי תמימים' והתלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם '[[תמים|תמימים]]'. נותן התורה יתברך ויתעלה, יברך את הלומדים והתומכים בגשמיות וברוחניות". | לאחר יותר משנה, בליל [[שמחת תורה]] [[תרנ"ט]], בשעת ה[[הקפות]], הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] כי שמו של הישיבה שייסד יהי' '[[תומכי תמימים]]' - "הישיבה שמה 'תומכי תמימים' והתלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם '[[תמים|תמימים]]'. נותן התורה יתברך ויתעלה, יברך את הלומדים והתומכים בגשמיות וברוחניות". | ||
===תרס"ח - אדמו"ר הרש"ב קונה נחלה בחברון ומייסד ישיבת 'תורת אמת'=== | |||
בהמשך לייסוד [[ישיבת תומכי תמימים]] המרכזית ב[[ליובאוויטש]], החליט הרבי לייסד ישיבה בעיר [[חברון]]. לשם כך רכש הרבי בשנת [[תרס"ח]] את[[בית רומני]] בחברון - בניין גדול ומפואר שסביבו חצר גדולה. | |||
בחודש [[חשון]] [[תער"ב]] (1911), שלח [[אדמו"ר הרש"ב]], את ה[[משפיע]] ר' [[שלמה זלמן הבלין]], ואתו תלמידים מישיבת 'תומכי תמימים' שבליובאוויטש, לייסד את ישיבת '[[תורת אמת]]' בחברון. התלמידים השלוחים היו: [[אלטר שימחוביץ]], [[הלל פריוטקין]], [[צבי הירש קצב]], [[יחזקאל פייגין]], [[נחמן מנחם קרסיק]], [[אברהם אלי׳ אשערוב ו[[ישראל זלמן אסנאס]]. | |||
בקיץ [[תרע"ד]] (1914), כשהחלה מלחמת העולם הראשונה, גירשו השלטונות הטורקים מ[[ארץ ישראל]] את כל אזרחי רוסיה. גם המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ואתו התלמידים השלוחים נאלצו לעזוב את חברון ולחזור לליובאוויטש{{הערת שוליים|אגרות אדמו"ר מוהרש"ב ח"ב עמ' תקצו, [[תולדות חב"ד בארה"ק]]}}. | |||
* '''תרע"ו''' – עזיבת ליובאוויטש והעברה לרוסטוב | * '''תרע"ו''' – עזיבת ליובאוויטש והעברה לרוסטוב | ||