39,916
עריכות
מסכת שבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←באורים בירושלמי
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}} | כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}} | ||
==מדידה בשבת== | |||
הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת: | |||
:::''[[עולא]] איקלע לבי[[ ריש גלותא]]{{הערת שוליים|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערת שוליים|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערת שוליים|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא. | |||
על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים|1=[מסכת [אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא". | |||
ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעלא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל. | |||
הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד. | |||
== באורים ב[[ירושלמי]] == | == באורים ב[[ירושלמי]] == | ||
בפ"ח ה"א{{הערת שוליים|1=וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על | בפ"ח ה"א{{הערת שוליים|1=וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. הרבי{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] ח"ב [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בבוודאי הבחינו בכל. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את נפניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערת שוליים|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כוללו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}} | ||
=== ביאורי הרבי === | === ביאורי הרבי === | ||
*'''יד א.''' ערום בלא אותה מצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)] | *'''יד א.''' ערום בלא אותה מצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)] | ||