יהודה בן תימא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 441 בתים ,  25 ביולי 2010
אין תקציר עריכה
(ערך חדש לקטגוריית תנאים)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה[[תנא]] האלוקי '''יהודה בן תימא''' [בכמה מקומות הוא מוזכר בשם: ''''רבי''' יהודה', ואלו הם: חגיגה דף יד, עמוד א'. סנהדרין דף נט, עמוד ב'. 'מסע דפאלעסתינא' לרבינו [[שמואל בר' שמשון]] מבעלי התוספות. 'מסעות ארץ ישראל' להגאון הק' המקובל וכו' רבי משה באסלוה. איגרת יחוס אבות. יחוס הצדיקים. 'גלילות ארץ ישראל' לרבי גרשון הלוי סגל. שבחי ירושלים. 'הזיארה בכפר פקיעין' לרבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש. ועוד. אך למרות כל זאת, הזכרנוהו בשמו, כפי שהוא הוזכר ב[[משנה]] [[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כ', וזאת, מפני שהמזכירו בשם ''''רבי''' יהודה', לא רק שאינו מוסיף בכבודו כך אלא עוד מפחית מגודלו שהרי כבר נאמר ברמבם: 'גדול מרבי - אבא, גדול מאבא - רבן, וגדול מרבן - שמו', כך שעצם שהוזכר במשנה בשמו סתם, מובן שזה מורה על הדרגא הנעלית ביותר שהשיג, ולכן יש לכנותו כך. וזה שבגמרות שונות (עי' לעיל) הוא הוזכר בשם ''''רבי''' יהודה', יתכן שזה לקט אמרותיו לפני שהגיע לדרגא דלעיל], מגדולי המסורת יהודית. זמנו כ[[תנא]] אינו ברור, ויש מחלוקת בדבר [עי' להלן].
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא לפי רוב הדיעות בעלמא{{הערת שוליים|כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]


נאמר בגמרא חגיגה [הנזכרת לעיל הערה 1] שהיה שונה שש מאות סדרי משנה, ויש אומרים שבע מאות! מגמרא זו עולה שהיה מראשוני ה[[תנאים]].
ה[[תנא]] האלוקי '''יהודה בן תימא''' בכמה מקומות הוא מוזכר בשם: ''''רבי''' יהודה', {{הערת שוליים|1=ואלו הם: [[חגיגה]] דף יד, עמוד א'. סנהדרין דף נט, עמוד ב'. 'מסע דפאלעסתינא' לרבינו [[שמואל בר' שמשון]] מבעלי התוספות. 'מסעות ארץ ישראל' להגאון הק' המקובל וכו' רבי משה באסלוה. איגרת יחוס אבות. יחוס הצדיקים. 'גלילות ארץ ישראל' לרבי גרשון הלוי סגל. שבחי ירושלים. 'הזיארה בכפר פקיעין' לרבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש. ועוד.}} ולרוב מוזכר בשמו,{{הערת שוליים|ב[[משנה]] [[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כ'.}} המזכירו בשם ''''רבי''' יהודה', לא רק שאינו מוסיף בכבודו כך אלא עוד מפחית מגודלו שהרי כבר נאמר ב[[רמב"ם]]: 'גדול מרבי - אבא, גדול מאבא - רבן, וגדול מרבן - שמו', כך שעצם שהוזכר במשנה בשמו סתם, מובן שזה מורה על הדרגא הנעלית ביותר שהשיג, ולכן יש לכנותו כך. וזה שבגמרות שונות הוא הוזכר בשם ''''רבי''' יהודה', יתכן שזה לקט אמרותיו לפני שהגיע לדרגא דלעיל], מגדולי המסורת יהודית. זמנו כ[[תנא]] אינו ברור, ויש מחלוקת בדבר [עי' להלן].}}.


ה[[תנא]] [[יוחנן בן דהבאי]] מוסר משמו ב[[סנהדרין]] [דף ד', עמוד ב'], ויוחנן עצמו חי בדורו של [[רבי חנינא בן גמליאל]] דודו של רבינו יהודה הנשיא. אך אין לקבוע בוודאות שיוחנן ראה את יהודה, ואמר משמו, שמזה יוצא שחי בדורו של [[רבי יהודה]], כי, יכול להיות שיוחנן רק שמע את אמרה זאת משמו, ובאמת, יהודה חי זמן רב לפניו.
נאמר בגמרא חגיגה{{הערת שוליים|הנזכרת לעיל הערה 1.}} שהיה שונה שש מאות סדרי משנה, ויש אומרים שבע מאות! מגמרא זו עולה שהיה מראשוני ה[[תנאים]].


[[דון יצחק אבארבאנאל]] מונהו בדור האחד עשר לחכמי המשנה, ועוד מוסיף וכותב שם שיהודה בן תימא - הוא [[רבי יהודה בן דמא]] המוזכר בקהלת רבה [ז] כאחד מעשרת הרוגי מלכות.הקדימו [[הרשבץ]] [מגן אבות ה, כ] שכותב זאת בשם יש אומרים, והוסיף שהיה מעשרת הרוגי מלכות, דעה המאששת את טענת ה'יש אומרים' ורבי יצחק אבארבאנאל שהוא ר' יהודה בן דמא, שהיה מעשרת הרוגי מלכות. עוד מוסיף שם [[הרשבץ]] חידוש ואומר שיהודה בן תימא, הוא בן אחותו של [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המוזכר ב[[תלמוד]]. אך לפי זה, ניתן להסיק ש[[הרשבץ]] עצמו אינו סובר שהי' מעשרת הרוגי מלכות, כי אחיינו של ר' ישמעאל, נסתלק ממחלה כמובא בפירוש בגמרא.
ה[[תנא]] [[יוחנן בן דהבאי]] מוסר משמו ב[[סנהדרין]]{{הערת שוליים|ד', עמוד ב'.}}, ויוחנן עצמו חי בדורו של [[רבי חנינא בן גמליאל]] דודו של רבינו יהודה הנשיא. אך אין לקבוע בוודאות שיוחנן ראה את יהודה, ואמר משמו, שמזה יוצא שחי בדורו של [[רבי יהודה]], כי, יכול להיות שיוחנן רק שמע את אמרה זאת משמו, ובאמת, יהודה חי זמן רב לפניו.
 
[[דון יצחק אבארבאנאל]] מונהו בדור האחד עשר לחכמי המשנה, ועוד מוסיף וכותב שם שיהודה בן תימא - הוא [[רבי יהודה בן דמא]] המוזכר בקהלת רבה{{הערת שוליים|ז.}} כאחד מ[[עשרת הרוגי מלכות]]. הקדימו [[הרשב"ץ]]{{הערת שוליים|מגן אבות ה, כ.}} שכותב זאת בשם יש אומרים, והוסיף שהיה מעשרת הרוגי מלכות, דעה המאששת את טענת ה'יש אומרים' ורבי יצחק אבארבאנאל שהוא ר' יהודה בן דמא, שהיה מעשרת הרוגי מלכות. עוד מוסיף שם [[הרשב"ץ]] חידוש ואומר שיהודה בן תימא, הוא בן אחותו של [[רבי ישמעאל בעל הברייתות]] המוזכר ב[[תלמוד]]. אך לפי זה, ניתן להסיק ש[[הרשב"ץ]] עצמו אינו סובר שהי' מעשרת הרוגי מלכות, כי אחיינו של ר' ישמעאל, נסתלק ממחלה כמובא בפירוש בגמרא.


== אמרותיו ==
== אמרותיו ==


יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים.  יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך [ אבות פרק ה', משנה כ'].
יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים.  יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך{{הערת שוליים|אבות פרק ה', משנה כ'.}}.


== ציונו הק' ==
== ציונו הק' ==


לגבי מקום ציונו הק', אין עוררין שהמקום המצויין כיום בראש גבעת דאלתון, הינו מוטעה ואין לזה שום מקור מוסמך. כל הדעות מצביעים על מקום מנוחתו בעלמא, וכל נוסע תיאר אותו כמיטב יכולתו. בתקופה האחרונה אותר מקום הציון הק' על ידי הרב החסיד ר' [[ישראל מאיר גבאי]] יושב ראש אגודת 'אהלי צדיקים', והוקם עליו ציון משרידי גלי האבנים שנשארו מהאוהל ההרוס.  
לגבי מקום ציונו הק', אין עוררין שהמקום המצויין כיום בראש גבעת דאלתון, הינו מוטעה ואין לזה שום מקור מוסמך. כל הדעות מצביעים על מקום מנוחתו בעלמא, וכל נוסע תיאר אותו כמיטב יכולתו. בתקופה האחרונה אותר מקום הציון הק' על ידי ר' [[ישראל מאיר גבאי]] יושב ראש אגודת 'אהלי צדיקים', והוקם עליו ציון משרידי גלי האבנים שנשארו מהאוהל ההרוס.  


לעומת זאת, ישנה דעה אחת, של רבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש, שמעיד שר' יהודה בן תימא נקבר במערה הנמצאת בד' אמותיו של ארון הקבורה בו נטמן רבי [[אלעזר בן ערך]]. יש אומרים שכנראה נפלה טעות בלשון הכותב, שזהו מוזר, שה[[אור החיים]] יהי' המצביע היחיד על מקום קברו של ר' יהודה, במקום של יוחס לזה מעולם..
לעומת זאת, ישנה דעה אחת, של רבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש, שמעיד שר' יהודה בן תימא נקבר במערה הנמצאת בד' אמותיו של ארון הקבורה בו נטמן רבי [[אלעזר בן ערך]]. יש אומרים שכנראה נפלה טעות בלשון הכותב, שזהו מוזר, שה[[אור החיים]] יהי' המצביע היחיד על מקום קברו של ר' יהודה, במקום של יוחס לזה מעולם..


אולם, כנראה, שלא ניתן לדחות כך, שהרי דבריו של ה[[אור החיים]] הק' ברוח הקודש נאמרו, וכנראה, שבאמת מערה זו היתה גלויה עד לפני כמה מאות שנים, ולאחר מכן כוסתה ביציקת בטון לאוהלו של רבי [[אלעזר בן ערך]], וכנראה, שאם ינסו לחפור במטרה לאתר את מקום הציון הק', ימצאו את זה.
אולם, כנראה, שלא ניתן לדחות כך, שהרי דבריו של ה[[אור החיים]] הק' ברוח הקודש נאמרו, וכנראה, שבאמת מערה זו היתה גלויה עד לפני כמה מאות שנים, ולאחר מכן כוסתה ביציקת בטון לאוהלו של רבי [[אלעזר בן ערך]], וכנראה, שאם ינסו לחפור במטרה לאתר את מקום הציון הק', ימצאו את זה.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
39,916

עריכות

תפריט ניווט