39,916
עריכות
מסכת אבות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[[חסיד]]י [[חב"ד]] נוהגים לומר פרקי אבות בשבתות הקיץ, פרק ל[[שבת]]. | [[חסיד]]י [[חב"ד]] נוהגים לומר פרקי אבות בשבתות הקיץ, פרק ל[[שבת]]. | ||
לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של ה[[תנא]] רבי חנניא בן עקשיא: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה | לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של ה[[תנא]] [[רבי חנניא בן עקשיא]]: רצה [[הקדוש ברוך הוא]] לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם [[תורה]] ו[[מצוות]]. | ||
בשבתות הקיץ הי' מבאר [[אדמו"ר שליט"א]] בכל שבת משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]]. | בשבתות הקיץ הי' מבאר [[אדמו"ר שליט"א]] בכל [[שבת]] משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]]. | ||
== ביאורים במסכת == | == ביאורים במסכת == | ||
== נידוי == | == נידוי == | ||
במסכת זו, פ"ו מ"ב מובאים דבריו של רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. | במסכת זו, פ"ו מ"ב מובאים דבריו של [[רבי יהושע בן לוי]] כי כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. | ||
הרבי מקשה {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת כאן מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת". | [[הרבי]] מקשה {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת כאן מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת". | ||
הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד | הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד ש[[בסנהדרין]] מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את ה[[תורה]] בעניני ה[[עולם]] ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו העולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם. | ||
בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם. | בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם. | ||