39,916
עריכות
(דף חדש: {{בעבודה}} כאשר אח דמתלמידיו של בעל שם טוב הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב את המאמר הבא במסכת שבת{{…) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}}'''רב''' הוא גדול ה[[אמוראים]] שבדורו, והיה בדורו של [[שמואל]] ושל [[רבי יוחנן]]. | ||
כאשר | |||
הוא אחיינו של [[רבי חייא]], שהיה גם תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]]. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על ה[[תנאים]], ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.</REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר ב[[משנה]], הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם. | |||
בן דודו של רבה בר בר חנה. | |||
== בתורת החסידות == | |||
כאשר אחד מתלמידיו של בעל שם טוב{{הערת שוליים|מוזכר בשם ר' מרדכי.}} הגיע אליו לראשונה, פירש לו הבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות.}} צה את המאמר הבא ב[[מסכת שבת]]{{הערות שוליים|ס"ט ע"ב.}} אויף דעם מאמר: | |||
אמר רב הונא היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת, מונה ששת ימים{{הערת שוליים|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי – רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר – רב הונא – סבר כברייתו של עולם{{הערת שוליים|ימי חול נמנו תחלה – רש"י.}} ומר – חייא בר רב – סבר כאדם הראשון{{הערת שוליים|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת הי' – רש"י.}} | אמר רב הונא היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת, מונה ששת ימים{{הערת שוליים|מיום ששם אל לבו שכחתו, ומשמר השביעי – רש"י.}} ומשמר יום אחד, חייא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה, במאי קמיפליגי מר – רב הונא – סבר כברייתו של עולם{{הערת שוליים|ימי חול נמנו תחלה – רש"י.}} ומר – חייא בר רב – סבר כאדם הראשון{{הערת שוליים|שנברא בע"ש, ויום ראשון למנינו שבת הי' – רש"י.}} | ||
שורה 7: | שורה 14: | ||
העבודה של שבת היא תפילה, והעבודה של ימי החול היא תורה. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואח"כ משמא יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה. | העבודה של שבת היא תפילה, והעבודה של ימי החול היא תורה. אמר רב הונא, אם אדם הולך במדבר - הוא שקוע בתורה, ואינו יודע מה הוא שבת, הוא לא יודע מהעבודה של תפילה, העצה לכך היא למנות ששה ימים, מונה ששה ימים, עליו לעבוד בכל השש מידות שלו לזכור לשם מה הוא בא לעולם, ולהתבונן בגדלות השם, וזהו העבודה של תפילה. זה הוא מאמר רש"י מיום ששם אל לבו שכחתו, ואח"כ משמא יום אחד שזה הוא יום השביעי העבודה של תפילה עם קבלת עול מלכות שמים, שזו היא סיבת המלכוה, חייא בר רב, מי שיש לו חיות בתורה, וזהו מי שלומד תורה לשמה, אצלו הסדר הפוך, משמר יום אחד ומונה ששה ימים, אצלו העבודה של תפילה נותנת חיות בעבודה של תורה, "ברייתו של עולם" היא הרי בשביל עבודת הבירורים, ולכן העבודה של תורה קודמת אצלו, ושכרו היא עבודה של שבת שזו היא עבודת התפילה, הנותנת חיות בתורה. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
[[קטגוריה:אמוראים]] |
עריכות