39,916
עריכות
מסכת כתובות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(עכשיו הבנתי למה חיים מחק) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
המסכת עוסקת בדיני נישואין, הכתובה, וגבייתה. | המסכת עוסקת בדיני נישואין, הכתובה, וגבייתה. | ||
== פנויה שאמרה לכשרה נבעלתי == | |||
בדף ט"ו במסכת, יש מחלוקת בין רבן גמליאל לשאר תנאים, האם האשה נאמנאת לומר לכשר נבעלתי, ולפי רבי גמליאל היא נאמנת. המפרשים נתחבטו בסיבתה של נאמנות זו, יש שאומרים שהיא מחמת שטענת ברי היא טענה חזרה במקום שמא{{הערת שוליים|רא"ש שם על דף ט'.}} ויש שאומרים שהיא מכח הכלל של עד אחד נאמן באיסורין{{הערת שוליים|מובא בגיטין ב, ב.}}} | |||
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1= שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה יבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שהיא נגד אמירתה לכשר נבעלתי, לגבי נאמנות האשה שלא לאסור על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד. | |||
הצ"צ מסתפק כי אפשר שנאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש חזקה דכשרות וחזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל. אך הוא מביא שמחידושיהם ש של הרשב"א והריטב"א משמע דאפילו באשת כהן נאמנת{{הערת שוליים|וכמו ש כתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפ"י וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב ע"ז וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים|כמ"ש התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה. אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף | |||
הצ"צ מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים, רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה, ורוב כזה אין לו דין רוב. | |||
== דיני צדקה == | == דיני צדקה == | ||
במסכת נידונים כמה מדיני ה[[צדקה]]. | במסכת נידונים כמה מדיני ה[[צדקה]]. | ||