606
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
העיר '''שנחאי''' ידועה בהסטוריה החבדיהקהילה היהודית בשנחאי התחילה בתר"ת שלהפ אחרי שהיגרו בה יהודים מרוסיה שלא יכלו לקבל ויזה לארצות הברית, בישיבת בתר"צ התקיימה ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]]עד תום המלחמה בשנת תש"ו ראש הישיבה היה הרב [[מאיר אשכנזי]], בתקופה בה הגיעו התמימים, היו רק שני חסידי חב"ד: הרב פלוטקין והרב אשכנזי. החסיד הראשון בעיר היה השוחט החסידי הרב [[חיים פלוטקין]]. בשנת תרפ"ו מונה לרבה של שנחאי הרב [[מאיר אשכנזי]] מחשובי חסידי חב"ד. לאחר שבע שנים שכיהן כרב בוולדיווסטוק שברוסיה, לא הרחק מיפן. קיבל הצעת רבנות באחת מערי ארצות הברית, אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית בשנחאי. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות. באותה עת היו שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת הרבי הריי"צ אליו. כחסיד חב"ד ערך מפעם לפעם התוועדויות חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. הרבי הריי"צ ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב"די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו הרבי הריי"צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה"חדרים" והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי"צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג. בשנת תרצ"ד עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב משה אשכנזי, שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'.
אין תקציר עריכה
[[תמונה:שנחאי בית חבד.jpg|left|thumb|250px|בית חבד המפואר בעיר]]
'''שנחאי''' היא עיר גדולה הנמצאת בסין.
כיום משמש כשליח בעיר הרב שלום גרינברג.
