606
עריכות
תומכי תמימים מונטריאול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקמת הישיבה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]] | [[קובץ:3_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הנדל מוסר שיעור בשנים הראשונות לישיבה]] | ||
== הקמת הישיבה == | == הקמת הישיבה == | ||
ביום ב' מרחשוון תש"ב, הגיעו תשעה בחורים ([[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]]) משנחאי לאדמת קנדה. תשעת הבחורים למדו לפני זה בישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]. מיד כשהגיעו, הורה להם אדמו"ר הריי"צ לפתוח '[[תומכי תמימים]]' במקום החדש אליו הגיעו. ואכן, כבר למחרת פתחו ישיבה חדשה בבית כנסת "נוסח האר"י", כאשר למנהל מונה הרב [[יצחק הכהן הענדל]]. | ביום ב' מרחשוון תש"ב, הגיעו תשעה בחורים ([[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]]) משנחאי לאדמת קנדה. תשעת הבחורים למדו לפני זה בישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]. מיד כשהגיעו, הורה להם אדמו"ר הריי"צ לפתוח '[[תומכי תמימים]]' במקום החדש אליו הגיעו. ואכן, כבר למחרת פתחו ישיבה חדשה בבית כנסת "נוסח האר"י", כאשר למנהל מונה הרב [[יצחק הכהן הענדל]].החליט אדמו"ר הריי"ץ לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי תומכי תמימים שנחאי. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך 80 ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה 9 ויזות, בב' חשון תש"ב נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה - יוסף ראדאל, אריה לייב קרמר, יוסף מנחם מענדל טננבוים, מנחם זאב גרינגלס, משה אליהו גרליצקי, יצחק הנדל, יוסף וינברג, יוסף צבי קוטלרסקי ושמואל שטיין - מישיבת תומכי תמימים שנחאי, במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת תומכי תמימים - את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול. | ||
את דרכם עשו באוניה משנחאי לס. פרנסיסקו, קליפורניה ומשם נסעו לעיר מונטריאול באוטובוס. | |||
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב יצחק הכהן הענדל; השתכנו התלמידים באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את המשפיע הדגול הרה”ח ר’ שמואל לויטין, על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות”ל, אותו יבחרו אנ”ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר’ יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב שמואל לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י’ כסלו תש”ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים. | |||
ביום ט”ו כסלו תש”ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, בשנת תשכ"ג נחנך בנין חדש לישיבה; לאחר פטירתו של הרב פרץ מוצ'קין התרחבה הישיבה על ביתו, בתשס"ד פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון תשס"ז נחנך בנין חדש ומפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי 6405. | |||
== הוראות אדמו"ר הריי"צ לתלמידים == | == הוראות אדמו"ר הריי"צ לתלמידים == | ||