606
עריכות
יוסף מנחם מענדל טננבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בווילנה, יפן, שנחאי ומונטריאל
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בסוף שנת תרצ”ט, הרב מענטליק כבר לא היה ליד הרבי, לאחר שהצליח להמלט לארה”ב, והזדמן פעם שהרימ”מ היה החוזר שאומר את המאמר בפני הרבי. מאחר ובטבעו היה ביישן ועדין נפש, אפשר לשער כיצד עמד לפני הרבי, באימה ברתת ובזיע, והמאמר יצא מפיו בקול דממה דקה. לאחר כמה דקות הפסיקו הרבי ואמר: כשבעל-עסק משתמש באגודל לענייני מסחר זה לא בסדר, אבל יושב אוהל צריך להשתמש באגודלו לצורך הלימוד. כלומר, שאמנם בענייני מסחר תקיפות יתר היא דבר לא רצוי, אבל בלימוד התורה נדרש תוקף, והרבי עצמו הדגים לרימ”מ איך לחזור על המאמר כשהוא אומר בקול רם ובניגון תקיף את המילים בהן אחזו אז בחזרה -”וואס דאס איז דער עניין פון כבוד עילאה און כבוד תתאה”. | בסוף שנת תרצ”ט, הרב מענטליק כבר לא היה ליד הרבי, לאחר שהצליח להמלט לארה”ב, והזדמן פעם שהרימ”מ היה החוזר שאומר את המאמר בפני הרבי. מאחר ובטבעו היה ביישן ועדין נפש, אפשר לשער כיצד עמד לפני הרבי, באימה ברתת ובזיע, והמאמר יצא מפיו בקול דממה דקה. לאחר כמה דקות הפסיקו הרבי ואמר: כשבעל-עסק משתמש באגודל לענייני מסחר זה לא בסדר, אבל יושב אוהל צריך להשתמש באגודלו לצורך הלימוד. כלומר, שאמנם בענייני מסחר תקיפות יתר היא דבר לא רצוי, אבל בלימוד התורה נדרש תוקף, והרבי עצמו הדגים לרימ”מ איך לחזור על המאמר כשהוא אומר בקול רם ובניגון תקיף את המילים בהן אחזו אז בחזרה -”וואס דאס איז דער עניין פון כבוד עילאה און כבוד תתאה”. | ||
==בווילנה, יפן, שנחאי | ==בווילנה, יפן, שנחאי ומונטריאול == | ||
בשלהי תרצ”ט פרצה מלחמת העולם השניה. החזית התקרבה במהירות לאטוואצק, הישיבה נסגרה והבחורים נמלטו על נפשם. | בשלהי תרצ”ט פרצה מלחמת העולם השניה. החזית התקרבה במהירות לאטוואצק, הישיבה נסגרה והבחורים נמלטו על נפשם. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
כאשר הגיעו ליפן התברר ששלטונות קוראסאו אינם מאפשרים לפליטים להכנס לתחומם, וכך נשארו ביפן עד שפג תוקפה של ויזת המעבר, והם גורשו ל[[שנחאי]] שבסין. | כאשר הגיעו ליפן התברר ששלטונות קוראסאו אינם מאפשרים לפליטים להכנס לתחומם, וכך נשארו ביפן עד שפג תוקפה של ויזת המעבר, והם גורשו ל[[שנחאי]] שבסין. | ||
רוב התלמימים נשארו בשנחאי עד לסיום המלחמה בשנת תש”ה, אבל בתש”א התקבלו מקנדה | רוב התלמימים נשארו בשנחאי עד לסיום המלחמה בשנת תש”ה, אבל בתש”א התקבלו מקנדה 80 ויזות שחלקן ניתנו לבני הישיבות. תשע מהן ניתנו לתמימים, והשאר לבחורים מישיבות אחרות. הרימ”מ היה מתשעת הזוכים. | ||
משנחאי הגיעו תשעת הזוכים המאושרים לס. פרנסיסקו בקליפורניה, וביום חמישי ב’ חשון תש”ב הגיעו ל[[מונטריאול]]. | משנחאי הגיעו תשעת הזוכים המאושרים לס. פרנסיסקו בקליפורניה, וביום חמישי ב’ חשון תש”ב הגיעו ל[[מונטריאול]]. | ||