יואל טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(עבר יותר משבוע..)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
רבי '''יואל טייטלבום''' מ[[סאטמר]]. שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמאר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע לארה"ב כאן בנה את מוסדותיו הרבים לתפארת בעיקר בערים מונרו וויליאמסבורג וכן בבורו פארק.
רבי '''יואל טייטלבום''' מ[[סאטמר]]. שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמאר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארה]] כאן בנה את מוסדותיו הרבים לתפארת בעיקר בערים [[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וכן ב[[בורו פארק]].


נפטר בכמנחם אב תשל"ט.
נפטר ב[[כבמנחם אב]] [[תשל"ט]].
==קורות חייו==
==קורות חייו==
נולד בעיר [[סיגט]] שב[[הונגריה]] (כיום במרמורש שב[[רומניה]]), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי [[חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים]], בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתגורר בעיירה [[סאטו מארה|סאטמר]] שב[[טרנסילבניה]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ונישא לחוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[זקרפטיה|רוסיה הקרפטית]], לאחר מכן היה רב העיר קראלי ב[[הונגריה]]. בשנת [[1929]] נבחר לרבנות בסאטמר‎, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.  
נולד בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתגורר בעיירה סאטמר שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ונישא לחוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[זקרפטיה|רוסיה הקרפטית]], לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[1929]] נבחר לרבנות בסאטמר‎, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.  


בשנת [[1944]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו ל[[קלויזנבורג]], שם נאסר והועבר ל[[גטו]]. בסופו של דבר ניצל באמצעות [[שואת יהודי הונגריה#רכבת ההצלה|רכבת ההצלה]] של [[ישראל קסטנר|קסטנר]], באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]]. חוגים ציוניים ביקרוהו על כך שהשתמש בציונים כדי לנטוש את חסידיו בעת שהיו במצוקה ובסכנת חיים. גורמים [[יהדות חרדית|חרדיים]] יצאו נגד טענות אלו<ref>‏‏[http://www.yoel-ab.com/shirshur.asp?top_id=13613&m_id=13613 הצלתו של האדמו"ר מסאטמר], באתר "אזמרך בלאמים"</ref>.
בשנת [[1944]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]]. חוגים ציוניים ביקרוהו על כך שהשתמש בציונים כדי לנטוש את חסידיו בעת שהיו במצוקה ובסכנת חיים. גורמים [[יהדות חרדית|חרדיים]] יצאו נגד טענות אלו<ref>‏‏[http://www.yoel-ab.com/shirshur.asp?top_id=13613&m_id=13613 הצלתו של האדמו"ר מסאטמר], באתר "אזמרך בלאמים"</ref>.


בשנת [[1945]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[1946]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג (שכונה)|ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.
בשנת [[1945]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[1946]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג (שכונה)|ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.
39,916

עריכות

תפריט ניווט