תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ח: הבדלים בין גרסאות בדף

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ח (עריכה)

גרסה מ־17:43, 6 ביולי 2010

נוספו 330 בתים , 6 ביולי 2010

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

חסיד

12,624

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{כתב קטן|מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מורנו ורבנו הרב [[לוי יצחק מברדיטשוב|לוי יצחק]] נשמתו עדן אב בית דין דקהלה קדושה בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מורנו ורבנו הרב [[מאיר מפיקוב|מאיר]] נשמתו עדן:}}
-"'''למה''' נסמכה פרשת [[מרים]] לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו'{{כתב קטן|אף מיתת צדיקים מכפרת ([[מסכת מועד קטן]], כ"ח.)}}".
+"'''למה''' נסמכה פרשת [[מרים]] לפרשת פרה לומר לך מה פרה מכפרת וכו' {{כתב קטן|אף מיתת צדיקים מכפרת ([[מסכת מועד קטן]], כ"ח.)}}".
-וצריך להבין למה נסמכה דוקא ל[[פרה אדומה]] הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה [[הקדוש ברוך הוא|רחמנא]] [בכת"י הנוסחא הנעשה בחוץ. ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכת"י] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי ה[[מזבח]] כפרה ממש. אמנם נודע מ[[זוהר]] הקדוש ו[[האריז"ל]], סוד ה[[קרבן|קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], הן בחי' העלאת [[מיין נוקבין]] מ[[נפש הבהמית]] שב[[קליפת נוגה|נוגה]] אל שרשן ומקורן הן בחינת [[חיות הקודש|ד' חיות]] שב[[מרכבה]] הנושאות את הכסא, [[פני שור]] ו[[פני נשר]] {{כתב קטן|[[פני אדם]] ו[[פני אריה]]}}וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים [[מיין דוכרין]] מבחינת [[פני אדם|אדם]] שעל הכסא הנקרא בשם [[מלכא]] ו[[ז"א]]. אכן בשריפת הפרה אדומה הנה ע"י השלכת עץ ארז ואזוב וכו' ונתינת מים חיים אל האפר נקרא בשם קידוש מי חטאת במשנה והיא בחי' קדש העליון הנקרא בשם טלא דבדולחא כמ"ש בזוה"ק שהיא בחי' חכמה עילאה ומוחא סתימאה דא"א ועלה איתמר בדוכתי טובא בזוה"ק בחכמה אתברירו ואתהפכא חשוכא לנהורא דהיינו עולם התיקון שנתברר ונתתקן ע"י מוחא סתימאה דא"א מעולם התהו ושבירת הכלים שנפלו בבי"ע וכו' כנודע. ולזאת מטהרת טומאת המת אף שהוא אבי אבות וכו' ולמטה מטה מנוגה:
+וצריך להבין למה נסמכה דוקא ל[[פרה אדומה]] הנעשה חוץ לשלש מחנות, אלא ד"חטאת" קריה [[הקדוש ברוך הוא|רחמנא]] [בכת"י הנוסחא הנעשה בחוץ. ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ליתא בכת"י] ולא נסמכה לפרשת חטאת הנעשה בפנים על גבי ה[[מזבח]] כפרה ממש.
+אמנם נודע מ[[זוהר]] הקדוש ו[[האריז"ל]], סוד ה[[קרבן|קרבנות]] שעל גבי ה[[מזבח]], הן בחינת העלאת [[מיין נוקבין]] מ[[נפש הבהמית]] שב[[קליפת נוגה|נוגה]] אל שרשן ומקורן הן בחינת [[חיות הקודש|ד' חיות]] שב[[מרכבה]] הנושאות את הכסא, [[פני שור]] ו[[פני נשר]] {{כתב קטן|[[פני אדם]] ו[[פני אריה]]}} וכו'. ועל ידי זה נמשכים ויורדים [[מיין דוכרין]] מבחינת [[פני אדם|אדם]] שעל הכסא הנקרא בשם [[מלכא]] ו[[ז"א]]. אכן בשריפת ה[[פרה אדומה]] הנה על ידי השלכת [[עץ ארז]] ו[[אזוב]] וכו' ונתינת מים חיים אל האפר, נקרא בשם [[קידוש מי חטאת]] במשנה {{כתב קטן|פרה פ"ו}} והיא בחינת [[קודש העליון|קדש העליון]] הנקרא בשם "[[טלא דבדולחא]]"; כמו שכתוב ב[[זוהר]] הקדוש, שהיא בחינת [[חכמה עילאה]] ו[[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]], ועלה איתמר בדוכתי טובא ב[[זוהר הקדוש]], בחכמה אתברירו, ו[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא, דהיינו [[עולם התיקון]], ש[[בירורים|נתברר]] ונתתקן על ידי [[מוחא סתימאה]] ד[[אריך אנפין]] מ[[עולם התהו]] ו[[שבירת הכלים]] שנפלו ב[[בי"ע|בריאה יצירה עשייה]] וכו' כנודע.
+ולזאת מטהרת [[טומאת המת]] אף שהוא אבי אבות וכו' {{כתב קטן|הטומאה}} ולמטה מטה מ[[קליפת נוגה|נוגה]]:
 '''והנה''' מודעת זאת דאבא יונק ממזל השמיני כו' והוא תיקון ונוצר אותיות רצון והיא ג"כ עת רצון המתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה בעת פטירת צדיקי עליון עובדי ה' באהבה במסירת נפשם לה' בחייהם ערבית ושחרית בק"ש שעי"ז היו מעלים מ"נ לאו"א בק"ש כידוע. (וכן בת"ת דמחכמה נפקא) ועי"ז היו נמשכים ויורדים בחי' מ"ד מתיקון ונוצר חסד והם הם המאירים בבחי' גילוי בפטירתם כנודע שכל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו למעלה בבחי' העלם והסתר מתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו והנה ע"י גילוי הארת תיקון ונוצר חסד בפטירתן מאיר חסד ה' מעולם עד עולם על יראיו ופועל ישועות בקרב הארץ לכפר על עון הדור אף גם על הזדונות שהן מג' קליפות הטמאות שלמטה מנוגה לפי שמזל דנוצר ממו"ס דא"א מקור הבירורים ואתהפכא חשוכא דשבירת הכלים לנהורא דעולם התיקון. משא"כ בקרבנות שע"ג המזבח שאינן מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות נפש הבהמית שמנוגה כמ"ש בלקוטי תורה פ' ויקרא ולכן נסמכה לפ' פרה דוקא מה פרה וכו' ובילקוט פ' שמיני הגי' מי חטאת וכו':
 <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude>