ליקוטי אמרים - פרק כ"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[תניא - פרק כ"ג|פרק הקודם]] ביאר [[אדמו"ר הזקן]] את היחוד הנעשה על ידי קיום ה[[מצוות]]. ומבואר שכאשר מקיים אדם את [[רמ"ח מצוות עשה]] נעשה בבחינת [[מרכבה]] ל[[רצון העליון]]. בפרק זה יבואר שכאשר אדם עובר על אחת מ[[שס"ה מצוות לא תעשה]] עובר הוא על הרצון העליון, ויורד לדרגה הכי תחתונה, שיורד למטה מהקליפות.

{{פרק תניא|פרק=כ"ד|טקסט הפרק="וזה לעומת זה הן [[שס"ה מצות לא תעשה]] דאורייתא וכל איסורי דרבנן מאחר שהן נגד רצונו וחכמתו יתברך והפכם ממש הם נפרדים מיחודו ואחדותו יתברך בתכלית הפירוד ממש כמו ה[[סטרא אחרא]] וה[[קליפה]] הנקראת עבודה זרה ואלהים אחרים מחמת הסתר פנים של [[רצון העליון]] כנ"ל. וכן [[שלשה לבושי הנפש]] שמ[[קליפת נוגה]] שב[[ישראל]] שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] המלובשים ב[[שס"ה מצוות לא תעשה|שס"ה לא תעשה]] דאורייתא ודרבנן וכן מהות הנפש עצמה המלובשת בלבושיה כולם מיוחדים ממש ב[[סטרא אחרא]] וקליפה זו הנקראת [[עבודה זרה]] ולא עוד אלא שבטלים וטפלים אליה וגרועים ופחותים ממנה מאד כי היא אינה מלובשת בגוף חומרי ויודעת את רבונה ואינה מורדת בו לפעול פעולתה במשלחת מלאכי רעים שלה שלא בשליחותו של מקום ב"ה ח"ו וכמאמר בלעם "לא אוכל לעבור את פי ה'" וגו' ואף שנקרא [[עבודה זרה]] הא קרו ליה אלהא דאלהיא ואינם יכולים לעבור כלל על רצונו יתברך כי יודעים ומשיגים שהוא חיותם וקיומם שיונקים מבחינת [[אחוריים]] ד[[אחוריים]] של [[רצון העליון]] ב"ה המקיף עליהם אלא שיניקתם וחיותם שבתוכם היא בבחינת [[גלות]] בתוכם להחשיב עצמן אלהות והרי זו כפירה באחדותו אבל מכל מקום אינן כופרים וכחשו בה' לגמרי ולומר לא הוא אלא דקרו ליה אלהא דאלהיא דהיינו חיותם וקיומם הנמשך ויורד עליהם מרצונו יתברך ולכן אינן עוברין רצונו ית' לעולם. ואם כן האדם העובר על רצונו יתברך הוא גרוע ופחות הרבה מאד מה[[סטרא אחרא]] ו[[קליפה]] הנקראת [[עבודה זרה]] ואלהים אחרים והוא בתכלית הפירוד מיחודו ואחדותו של הקב"ה יותר ממנה וכאלו כופר באחדותו יותר ממנה ח"ו. וכמ"ש בע"ח שער מ"ב סוף פ"ד שהרע שב[[עולם הזה]] החומרי הוא שמרי הקליפות הגסות כו' והוא תכלית הבירור וכו' ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו וכו':