39,916
עריכות
יואל טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מויקיפדיה
אין תקציר עריכה |
(מויקיפדיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{בעבודה}} | ||
[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]] | [[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]] | ||
רבי '''יואל טייטלבום''' מ[[סאטמר]]. שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמאר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע לארה"ב כאן בנה את מוסדותיו הרבים לתפארת בעיקר בערים מונרו וויליאמסבורג וכן בבורו פארק. | רבי '''יואל טייטלבום''' מ[[סאטמר]]. שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמאר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע לארה"ב כאן בנה את מוסדותיו הרבים לתפארת בעיקר בערים מונרו וויליאמסבורג וכן בבורו פארק. | ||
נפטר בכ"ו מנחם אב תשל"ט. | נפטר בכ"ו מנחם אב תשל"ט. | ||
==קורות חייו== | |||
נולד בעיר [[סיגט]] שב[[הונגריה]] (כיום במרמורש שב[[רומניה]]), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי [[חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים]], בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר מות אביו, עבר להתגורר בעיירה [[סאטו מארה|סאטמר]] שב[[טרנסילבניה]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ונישא לחוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[זקרפטיה|רוסיה הקרפטית]], לאחר מכן היה רב העיר קראלי ב[[הונגריה]]. בשנת [[1929]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה. | |||
בשנת [[1944]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו ל[[קלויזנבורג]], שם נאסר והועבר ל[[גטו]]. בסופו של דבר ניצל באמצעות [[שואת יהודי הונגריה#רכבת ההצלה|רכבת ההצלה]] של [[ישראל קסטנר|קסטנר]], באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]]. חוגים ציוניים ביקרוהו על כך שהשתמש בציונים כדי לנטוש את חסידיו בעת שהיו במצוקה ובסכנת חיים. גורמים [[יהדות חרדית|חרדיים]] יצאו נגד טענות אלו<ref>[http://www.yoel-ab.com/shirshur.asp?top_id=13613&m_id=13613 הצלתו של האדמו"ר מסאטמר], באתר "אזמרך בלאמים"</ref>. | |||
בשנת [[1945]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[1946]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג (שכונה)|ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית. | |||
[[תמונה:satmar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת רחוב לקראת ביקור האדמו"ר בישראל, בשנת [[1965]]]] | |||
הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור ויליאמסבורג וארצות הברית. בשנת [[1974]] הוקמה [[קרית יואל]] באזור הררי ב[[מונרו (ניו יורק)|מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש. | |||
אשתו השנייה של רבי יואל, [[אלטא פייגא טייטלבוים|אלטא פייגא]], לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד [[ביקור חולים]] של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[1999]]. | |||
ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית. כשנפטר הספידו הרב [[אליעזר מנחם מן שך]], ממנהיגי הציבור הליטאי{{הערה|ההספד נדפס בספרו מכתבים ומאמרים}}. | |||
לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' צבי חיים מחבר הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם [[בני יואל]]. | |||
== לפלא שלא כתב... == | == לפלא שלא כתב... == | ||