תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ד': הבדלים בין גרסאות בדף

'''פרק ד ועוד''' יש לכל [[נפש אלהית]] שלשה [[לבושים]] שהם [[מחשבה דבור ומעשה]] של [[תרי"ג מצות התורה]] שכשהאדם מקיים ב[[מעשה]] כל מצות מעשיות וב[[דבור]] הוא עוסק בפירוש כל [[תרי"ג מצות]] והלכותיהן וב[[מחשבה]] הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג ב[[פרד"ס|פרד"ס התורה]] הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים ב[[תרי"ג מצות התורה]] ובפרטות בחינת [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] שבנפשו מלובשות בהשגת ה[[תורה]] שהוא משיג ב[[פרד"ס]] כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. וה[[מדות]] שהן [[יראה]] ו[[אהבה]] וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות ב[[מעשה]] וב[[דבור]] שהוא תלמוד תורה שכנגד כולן כי ה[[אהבה]] היא שרש כל [[רמ"ח מצות עשה]] וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום [[רמ"ח פקודין]] שהם [[רמ"ח אברין דמלכא]] כביכול כמו שמבואר במקום אחר וה[[יראה]] היא שרש ל[[שס"ה לא תעשה]] כי ירא למרוד ב[[מלך מלכי המלכים]] הקב"ה. או יראה פנימית מזו ש[[יראת הרוממות|מתבושש מגדולתו]] למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה' אשר שנא הם ה[[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא ב[[שס"ה מצות לא תעשה]]. והנה שלשה [[לבושים]] אלו מה[[תורה]] ו[[מצוות|מצותיה]] אף שנקראים לבושים ל[[נפש רוח ונשמה]] עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת [[נפש רוח ונשמה]] עצמן כמו שנאמר ב[[זהר]] ד[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]] פירוש דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' כמ"ש לעיל בשם ה[[רמב"ם]]. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ו[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב "אין חקר לתבונתו" וכתיב "החקר אלוה תמצא" וכתיב "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו ב[[תרי"ג מצות התורה]] ובהלכותיהן ובצרופי אותיות [[תנ"ך]] ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל ה[[נשמה]] או [[רוח]] ו[[נפש]] שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן ב[[מעשה]] [[דבור]] ו[[מחשבה]] ועל ידי זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה ה[[תורה]] ל[[מים]] מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ו[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]] ו[[לית מחשבה תפיסא ביה]] כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה ב[[השתלשלות העולמות]] עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפילו בחינת [[דבור]] ו[[מעשה]] שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שה[[תורה]] ו[[מצוות|מצותיה]] מלבישים כל עשר בחינות הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמו שנאמר "צורי אחסה בו" וכתיב "כצנה רצון תעטרנו" שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" כי [[עולם הבא]] הוא שנהנין מ[[זיו השכינה]] שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפילו מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם [[זיו השכינה]] אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו [[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן [בכ"י ליתא תיבת בהן]. ומתלבשת בהקב"ה ממש ד[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד]]. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך דרך משל שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמו שנאמר "וימינו תחבקני" שהיא ה[[תורה]] שנתנה מ[[ימין]] שהיא בחינת [[חסד]] ו[[מים]]:<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|א]]</noinclude>