33,627
עריכות
רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קבלת הנשיאות
| שורה 47: | שורה 47: | ||
ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים ולאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו כאלו שאף העלו אותם על הכתב. החסידים היו שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו. טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. באחד מלילי שבת אחד אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "אז ישיר גו’ עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו"ר המהר"ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד". | ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים ולאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו כאלו שאף העלו אותם על הכתב. החסידים היו שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו. טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. באחד מלילי שבת אחד אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "אז ישיר גו’ עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו"ר המהר"ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד". | ||
בעקבות כך וכן רמזים נוספים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, | בעקבות כך וכן רמזים נוספים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בנהגת חסידות חב"ד והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ביניהם, ר' [[יקותיאל ליעפלי]], מזקני החסידים עוד מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט על פי מאמר חסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו”ר מהר"ש)". שאר האחים עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם. | ||
בשנת [[תרכ" | בשנת [[תרכ"ח]] — נסע אדמו"ר המהר"ש לצרפת לפגישה עם עסקנים. | ||
בשנת [[תרכ" | בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתענין בעניני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. | ||
בשנים [[תר"ל]]—[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ברוסיה ולחו"ל, בעניני עסקנות ציבורים. | |||
בשנת [[תר"מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת הפוגרום "סופות בנגב". | |||
בשנת [[תר"מ]] | |||
==תמונתו== | ==תמונתו== | ||