2,583
עריכות
משתמש:מענדל סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מענדל סופר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מענדל סופר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
''במוצש"ק אור ליום הבהיר [[ט' באדר|ט' אדר]] [[ה'תשפ"ה]] עשיתי בס"ד את העריכה ה[[אלף (מספר)|אלף]]'' | ''במוצש"ק אור ליום הבהיר [[ט' באדר|ט' אדר]] [[ה'תשפ"ה]] עשיתי בס"ד את העריכה ה[[אלף (מספר)|אלף]]'' | ||
הגיע הזמן לומר את האמת הכואבת והנוראה מכול. אני כותב לראשונה בפורום. לראשונה בחיי נבואת זעם שלצערינו ולבושתינו מתממשת: | |||
תוך כמה שנים לא יהיו שני חב"ד, יהיו משיחיסטים בלבד ו"העולם" יקרא להם חב"ד. מה יהיה עלינו? מצידי, אתם יכולים לנהוג באשכול זה כ'גזור-ושמור'. קחו את האשכול והניחו אותו מתחת לכרית הדמעות. מבלי להיות נביא (יש נביא בישראל..), אני מוכן לחתום על-כך שלא יארך זמן ואנחנו נתכנס בפינה, אבלים, כואבים ומבויישים, ונתבונן ונספר לילדינו בעיניים נוצצות, כיצד ליובאוויטש, היתה פעם יפה והמפוארת, נתמוגג על חלוקות הדולרים ועל ההתוועדויות ונוסיף לספר בעיניים דומעות, כיצד התפרקה לגורמים ונעלמה מהמפה היהודית - בדיוק כאותן חיות (הקודש) יחודיות שמתכחדות להן עם השנים. בדיוק כפי שברסלב החסידית נפלה, בהיעדר הנהגה חזקה בידיים של התמהוניים. | |||
הגיע הזמן לומר את האמת. לא יעזרו לנו כל הקלישאות והדמוגגיות. לא יסייעו לנו משפטי המחץ שאנו מצטטים משיחות הרבי, כביכול. המקלות הרצוצים שאנו נשענים עליהם, לא יתמכו בנו במכולת החסידית. הרבי לא איתנו. הרבי לא לפנינו ולא מאחורינו. הרבי לא נעלם ולא יירד משמיים. ולמה? כי מתברר, למרבה המבוכה והצער, שאנחנו קהילה של שוטים ופוחזים. כאותו ילד קטן, שאביו מאחר לבית-הכנסת והוא נוהג כפוחז ומנצל את היעדר הפיקוח עליו. הרבי חינך אותנו לנהוג בחכמה, בינה ודעת, זעק והתחנן לנהוג באהבת-ישראל, ואנחנו, כבר למעלה מעשר שנים נוהגים בדיוק להפך. לית דין ולית דיין. אוכלים אחד את השני. 'איש את רעהו חיים בלעו'; בשם המשיח ובשם הגאולה המתמהמהת. אם יירד הרבי מהשמיים, לא יזהה אותנו ולא ירצה בנו. בינינו: הוא יעדיף את ליטאי-פורקי העול הבני-ברקיים מאשר ליובאוויטש החדשה. אם כבר זיבורית, עדיף את המקור. | |||
אנחנו, החסידים, מאז ג' תמוז, יום חורבן בית-המקדש החב"די, היום בו שקעה השמש בצהריים ומסרבת בעיקשות לזרוח שוב, מתנהגים כפוחזים, כנק-ניקים חסידיים שמסתתרים במחשכים ומסרבים להכיר באמת, ממאנים ליטול את שרביט ההנהגה, ויתרנו על שופרו של הרבי. ויתרנו על המוסדות. בשם האחדות המזוייפת, ויתרנו 'להם' על פסיחה על שני הסעיפים; אם זה הכרזות תמוהות במקרה הטוב, או הצטלבות לתמונות ודגלים במקרה הרע. בשם האחדות הפיקטיבית ויתרנו על הכל. ה-כ-ל. | |||
הניסיון של הרבנים להמנע מלהביט נכוחה, להנהיג את הציבור, להוכיח את החסידים בשער, ולעצור כבר ביום הראשון את המרכבה המידרדרת - והכל באיצטלא של 'אחדות' - גררה אותנו לעברי פי-פחת. תחתון שאין תחתון ממנו. | |||
את האמת יש לומר. הגדיים נעשים תיישים, והתיישים, תיישים הם. אינם יודעים מיהו הרבי באמת. הם יודעים מיהו מלך-המשיח. ומלך המשיח שלהם הוא מנהיג של קהילה מפולגת. של אלפי אנשים שמבלבלים בין תכלת לקלא אילן: בערב מעודדים את מכבי תל-אביב ובבוקר לומדים חסידות (ועוד יבוא האויבער-חוכעם ויתגאה בכך). בעשר שנים האחרונות, מאז הסתלקות הרבי והתגלותו כמשיח ודאי, מה שמעסיק את כולם זה "באיזה צד אנחנו", "משיחיסט או לא משיחיסט" וכו' כו'. אין אהבת-ישראל שהרבי כה עורר עליה. אין 'חסידים-איין-משפחה' שהכרנו בילדותינו. הפכנו להיות קלישאה אחת גדולה. יותר נכון, חסידות-דמגוגיה שתתפוצץ לנו בפנים - וכבר מתנפצת: השבוע, עומדים אנשים שמתקרים חסידים, בעלי זקנים עבותים, מחנכים במוסדות חב"ד, ומעידים בבית המשפט(!) כנגד ראשי השלוחים שאותם הרבי מינה לתפקידם. 'מויסרים' כפשוטו (וכאן לא המקום להתערב מי צודק ומי לא). הרכבת מידרדרת לתהום ואין מי שיעצור אותה. | |||
כל מי שמתעסק עם ה'רחוב' יודע דבר פשוט: העולם מסתכל על ליובאוויטש כקהילה תמהונית וכל חסיד הנפגש עם 'זר', חרדי או 'חילוני' (עם טיפת שכל) נבחן שבע פעמים, בטרם פתיחת העסקים איתו. אפשר לעצום את העיניים, או כמנהגם של משוכנעים שמכנעים את עצמם לומר: "שטויות, עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".. "כבר היה לעולמים".. אבל, הפעם, ישנו הבדל פשוט ועיקרי. אין לנו שום הבטחה אלוקית לעתידנו. ההפך הוא מוחלט: כאן אנחנו מרימים יד בתורת משה. כאן אנחנו נוהגים בדיוק הפוך מהוראותיו הברורות של הרבי. כל בר-דעת, רואה שההנהגה היום בליובאוויטש שונה ב-360 מעלות מהנהגות החסידים בדורות הקודמים. הזיידע'ס שלנו (לא הסבים עם הג'ינס) מסתכלים עלינו ולא מזהים אותנו. הרבי איתנו רק אם אנו שומעים לו. הרבי יירד משמיים, רק אם ייראה שיש עם מי לעשות ביזנס. התורה אומרת "ובחרת בחיים". זה התנאי. משיח לא יבוא גם בעוד מאתיים שנה, באם אנחנו נהיה אלו שיקבלו את פניו. | |||
אם נתבןנן, כיום, יש שלוש תנועות בליובאוויטש: ליובאוויטש (החסידים); המשיחיסטים (הערב-רב); וחב"ד האורגניזשיין, הארגון, השלוחים)). | |||
את האמת יש לומר. ליובאוויטש החסידית נעלמת. נכון, ישנם בחורים חסידיים שיושבים וחוזרים תניא בעל-פה. נכון, ישנם בחורים שיכולים לשמש דוגמא ועושים רצונו של מקום. אבל הם מועטים ומתכחדים. בסניפי היכל-מנחם השונים יושבים מאות אנשים רציניים שלומדים חסידות, גם מבלי להמנות על משפחת חב"ד. אף אחד לא היה מאמין שהמשיחיות תגיע לאן שתגיע. שתכבוש כל כך הרב שטחים. שתחדור לכל כך הרבה פינות חבויות בחיינו. לדעתי, המשיחיסטים, יתחזקו ובגדול. בדיוק כפי שהנצרות התחזקה. לא פחות ולא יותר. כוח הטומאה ייתחזק והרבי ידע זאת וצפה זאת. עקבתא דמשיחא. הם כבר מזמן שכחו את המטרה האמיתית. אם הם יביטו אחורה, יש להם רק אחד שהם יכולים 'להתגאות' בו: שבתאי-צבי. יש להם עתיד. בדיוק כפי שלמוסלמים יש עתיד ובדיוק כפי שהאפיפיור ימשיך לשבת ברומא. המשותף לשלושתם: כולם רוכבים על גופותינו. גופות היהודים. החסידים. | |||
וחב"ד, הארגון, ימשיך לפרוח. תנועת חב"ד תפרח כמו שהגו'ינט פורח. כפי שכל הארגונים היהודיים האקטיביים פורחים. או שיהיה חוק וסדר בארגון, או שכל שליח ינהג כרצונו. כבר היום, רבים מהשלוחים מכהנים כרבנים ועל-פניו נראה, שחב"ד הופכת להיות זרם אורתודוכסי נוסף ביהדות. | |||
תקצר הירעה מלפרט את כל המעלללים ולתאר את החורבן. חייבים לעצור את המרכבה, ויש דרך אחת בלבד ולא פופולרית לעצור את ההידרדרות ולעמיד את עצמינו חזרה על הרגליים: להתנתק מהמשיחיים לגמרי. על הרבנים, המשפיעים, לצאת בקריאה: "מי לה' אליי". ללא התחכמויות וללא התחמקויות. מי שלא מוכן לקבל את מרות הנהגת חב"ד, ארויס. מהיום, בשידוכים מוסיפים סעיף מיוחד שמוודא שהחתן או הכלה לא משיחיים. ועד-כפר חב"ד או כל ועד של שכונה חב"דית אחרת, מוודא שאין למבקשים להשתכן קשר למשיחיות. מחרימים אותם לגמרי. שיקימו מוסדות, בית-דין, עיתון, כנסיות ומסגדים משלהם. שיעשו מה שהם רוצים. מה שבא להם. שרק לא יהרסו את היקר לנו. למען אחדות החסידים האמיתיים, למען ההתחזקות באהבת-ישראל האמיתית, יש לעשות ה-כ-ל ולהשאיר אותם מחוץ לגדר, לקבור אותם קבורת חמור. ואם נעשה את זה, כבוד ליובאוויטש יושב, עטרת חב"ד תשוב ליושנה ונזכה לראות את החמור האמיתי, חמורו של משיח. אל תאמר מחר, פן יהיה מאוחר. וכבר מאוחר.. | |||