45
עריכות
(העברה) |
מנתם ציון. (שיחה | תרומות) |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
תגובת האדמו"ר מסאטמאר היתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט ומתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים. | תגובת האדמו"ר מסאטמאר היתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט ומתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים. | ||
== | == פושעי ישראל == | ||
מסופר, כי יהודי מחסידי מסאטמאר, היה חשוך בנים. כחסיד הוא ניגש לרבו להתברך ממנו לזרעא חיא וקיימא. רבו בירך אותו, ואז הוסיף הוראה מפתיעה: "גיי צו יענעם (לך לההוא), כשמתברר שכוונתו לרבי מליובאוויטש. | |||
כאשר זכה להיכנס לחדרו הק' של הרבי{{הערת שוליים|הסיפור התרחש בזמן שעדיין הרבי קיבל קהל ביחידות פרטית.}} ולהגיש [[פ"נ]] עם בקשת [[ברכה]] מהרבי לזרעא חיא וקיימא, הרבי חקר אותו בנוגע לסדר יומו. החסיד פרש בפני הרבי את כל מעשיו במשך היום, ולאחר שהרבי הקשיב לדברי החסיד, השיב לו כי עליו ללכת לרופא. | |||
אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמאר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמאר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה ע"י התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום [[מסכת חגיגה]]". | |||
"ומה דובר בקשר לסיום [[מסכת חגיגה]]?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב{{הערת שוליים|1=שיר השירים ד.}} 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו חז"ל: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך". ועל כך שאל הרבי מסאטמאר בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?" כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: איך אפשר לקרוא למי ש"מלא מצוות כרימון", פושע???"{{הערת שוליים|1=סופר ב[[התוועדות]] לרגל [[סיום הרמב"ם]] שנערכה ביום ז' באדר ראשון ב770.}} | |||
"ומה דובר בקשר לסיום [[מסכת חגיגה]]?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == |
עריכות