39,916
עריכות
חסידות ביאלא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
לאחר שנות סבל ונדודים חזר רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, הוא החליט לעבור לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו. | לאחר שנות סבל ונדודים חזר רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות שריפה באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, הוא החליט לעבור לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו. | ||
בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת [[תשמ"ב]] | בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד להסתלקותו בשנת [[תשמ"ב]]. | ||
רבי יחיאל יהושע היה חלק ממועצת אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור זצ"ל. בעקבות מעשה מסוים יצא, כשהוא טוען כי ההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. האדמו"רים גדולי הדור העריצוהו, ביניהם אף גדולי הדור ליטאים כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] זצ"ל. | רבי יחיאל יהושע היה חלק ממועצת אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור זצ"ל. בעקבות מעשה מסוים יצא, כשהוא טוען כי ההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. האדמו"רים גדולי הדור העריצוהו, ביניהם אף גדולי הדור ליטאים כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] זצ"ל. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו והוא מכהן במקביל גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ והתפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים הרבים. מרכזי החסידות שבהנהגתו הם ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ביתר עלית]], [[מודיעין עילית]], [[חיפה]] ו[[צפת]] ובצלו מסתופפים מאות חסידים. | לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו והוא מכהן במקביל גם כרב ואב"ד לוגאנו שבשוויץ והתפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים הרבים. מרכזי החסידות שבהנהגתו הם ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[ביתר עלית]], [[מודיעין עילית]], [[חיפה]] ו[[צפת]] ובצלו מסתופפים מאות חסידים. | ||
לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), וחלק | לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק (כ"ד [[כסליו]] [[תרפ"ט]] - כ"ה [[תשרי]] [[תשנ"ח]]), וחלק מהחסידים קיבלו את מרותו, אם כי רובם נשארו בהנהגתו של רבי בן ציון. רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב. | ||
לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] | לאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס"ד]]), ורבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] מביאלא רמת אהרן, שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר. | ||
לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר החשוב "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה. | לאחר פטירתו של רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש"ן]]. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43109 חב"ד אינפו]</REF>. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו"ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב"צ, הוא מחבר הספר החשוב "פסקי תשובות" על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
כנגד נכונות ההוספות יצאו חלק מנכדי האדמו"ר מביאלא, בטענה שהאדמו"ר אמר זאת רק ב[[חג השבועות]]{{הערת שוליים|בנו רבי יצחק יעקב מעיד כי כשאמר מדי יום ביומו לא אמר את ההוספות.}} לא בקביעות ולא כנוסח. {{הערת שוליים|הוא אמר אותם באידיש, ולא בלשון הקודש כחלק מהונסח.}} בעקבות הבעיות ההלכתיות שבהוספת הוספות לשלושה עשר העיקרים שברמב"ם יצאו גדולי הפוסקים. הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] יצא במכתב נגד הסידור והוספותיו, והתבטא כי הדבר הינו "חוצפא יסגי". | כנגד נכונות ההוספות יצאו חלק מנכדי האדמו"ר מביאלא, בטענה שהאדמו"ר אמר זאת רק ב[[חג השבועות]]{{הערת שוליים|בנו רבי יצחק יעקב מעיד כי כשאמר מדי יום ביומו לא אמר את ההוספות.}} לא בקביעות ולא כנוסח. {{הערת שוליים|הוא אמר אותם באידיש, ולא בלשון הקודש כחלק מהונסח.}} בעקבות הבעיות ההלכתיות שבהוספת הוספות לשלושה עשר העיקרים שברמב"ם יצאו גדולי הפוסקים. הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] יצא במכתב נגד הסידור והוספותיו, והתבטא כי הדבר הינו "חוצפא יסגי". | ||
לקריאתו זו הסכימו עוד מגדולי ישראל, והם סבורים כי ישנו בדבר פירצה הלכתית. בין גדולי ישראל אלו נמנים: הרב [[שמואל וואזנר]] - פסק כי אסור לפרסם את הסידור, הרב [[משה שטרנבוך]] פסק כי אסור להשהות את הסידור בבית עד שיציינו עליו כי יש בו טעות חמורה. כן פסקו נגד הסידור - הרב [[חיים קנייבסקי]], רבי [[ניסים קרליץ]], רבי [[מנחם מנדל שפרן]].<ref>עיוני הלכות ח"ג | לקריאתו זו הסכימו עוד מגדולי ישראל, והם סבורים כי ישנו בדבר פירצה הלכתית. בין גדולי ישראל אלו נמנים: הרב [[שמואל וואזנר]] - פסק כי אסור לפרסם את הסידור, הרב [[משה שטרנבוך]] פסק כי אסור להשהות את הסידור בבית עד שיציינו עליו כי יש בו טעות חמורה. כן פסקו נגד הסידור - הרב [[חיים קנייבסקי]], רבי [[ניסים קרליץ]], רבי [[מנחם מנדל שפרן]].<ref>עיוני הלכות ח"ג.</ref> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חצרות]] | [[קטגוריה:חצרות]] | ||